לימודי חינוך מיוחד תואר ראשון מכללת אורנים

בחרתי ללמוד חינוך מיוחד כיוון שיש אוכלוסיות שמעניינות אותי מאוד ואני מרגישה מסופקת מלעבוד איתם ולקדם אותם בתחום החינוכי.

אני מרגישה שעדיין יש כלים בשטח שחסרים לי, יש קורסים שמועברים ע"י מרתים שלא נמצאים בשטח ולכן נוצרת חוסר התאמה בין הנלמד בכיתה לבין המציאות.

אני מרגישה שיש דברים מסוימים שנתנו להם דגש רב על חשבון קורסים אחרים חשובים לא פחות. שלוש שנים מלמדים אותנו לאבחן כאשר בשטח זה כלל לא עבודתה של המורה.

להתייחס למקצוע ברצינות ולא לבחור בו בגלל שמדובר בשעות נוחות. מי שמגיע לתחום מהסיבות הלא נכונות "נשחק" מהר מאוד ולבסוף גם הוא ממורמר וגם הילדים מפסידים.

מרצון לעבוד בתחום החינוך המיוחד

בהחלט קיבלתי מידע וכלים בתחומים השונים, ובכך הבנתי מהו התחום בו ארצה להתמקד בהמשך.

...

לאהוב את התחום ולאהוב ילדים, זה הדבר הראשון והחשוב.אין ספק שהלימודים הינם מתישים ולא פשוטים, אך בהחלט ממצים בסופו של התהליך.

תחום זה עניין אותי מאוד.

הציפייה העיקרית היא באמת להגיע לשטח עם כמה שיותר כלים ומוכנה לעבודת ה"תכלס". בתום הלימודים אדע לומר. נכון לעכשיו מקנים כלים אך העומס רב מדיי וזה מצמצם לי את האפשרות להתעסק בתוכן הנלמד.

אין תרגול ושיעורי עזר במערכת. יש מרצים שמוכנים בשעות הקבלה שלהם לעזור באופן פרטני. הפנייה היא בעיקר באמצעות המייל. כמות סטודנטים גדולה בכיתה.

לבוא בידיעה שהתחום דורש המון ולהשתדל להנות בין כל הבלאגן והעומס《 נכון גם לגביי.

רציתי משהו טיפולי, החינוך המיוחד הוא חלק מחיי

כי הצפיות שלי הן להיות יועצת או מאבחנת בעתיד

הרמה לפעמים נמוכה מדי.

קחו הכל באיזי כי הלחץ לא מגמר עד סוף התואר.

אני מאוד מתחברת לתחום ובאה מרקע כזה.

הרבה מהתואר חינוך מיוחד מתמקד בהוראה רגילה עם התאמות- למען ילדים עם לקויות למידה. אני בחרתי בחינוך מיוחד כי אני מתחברת יותר לעבודה עם ילדים אוטיסטים ומוגבלים שכלית ופחות מתחברת להוראה רגילה, לכן לא מסופקת מאוד מהתואר.

סה"כ מעולה

לקחת הכל בפרופורציה ולזכור שלא הכל זה ציונים!

משום שברצוני לטפל בילדים מהחינוך המיוחד, וזו מקפצה עם בסיס מעולה ללימודי הטיפול של התואר השני.

כמעט, המון תיאוריה ניתנת בלימודי תואר ראשון. אני חושבת שבכל התחומים. כאשר אדם מגיע אל הפועל, הוא מגלה שזה מאוד שונה מכל התאוריה שלמד. ציפיתי שילמדו אותי יותר דברים מהשטח מאשר דברים שלעולם לא אשתמש בהם מהתאוריה. אבל בגדול, כל מי שחשקה נפשו לעבוד עם נפשות של ילדים מהחינוך המיוחד ושלוחותיו הייתי ממליצה.

ישנם קורסים שהיה כדאי שיהיה בהם שעות תרגול- אבל אין, כמו לשון, סטטיסטיקה. כמות הסטודנטים בכיתה היא נעימה, בין 12-60 בכיתה. יש יחס אישי ביחס לאוניברסיטאות.

רק אם יש תשוקה לטיפול בילדים- ללכת על חינוך מיוחד!!! את החוג השני לבחור לפי אהבה אישית.

בחרתי ללמוד במסלול מפני שאני מתעניינת מאוד בלימודי חינוך ובקידום אוכלוסיות חלשות. אני אוהבת לעבוד עם אנשים וילדים ורוצה לרכוש כלים ומיומנויות נרחבות לקדם את התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים ולסייע להם בכך להשתלב בצורה מיטבית בחברה.

המסלול עונה על ציפיותיי, מעניין, קשור למציאות, מקצועי

אני מאוד מרוצה מרמת הלימוד בחוג בו בחרתי. יש קורסים מעניינים, כמות סטודנטים בהרצאה תקינה, וכן פעילויות לחוג מטעם המכללה.

לבוא עם רצון ללמוד ולהשקיע

אהבתי הגדולה לאוכלוסיה המיוחדת בארץ-אוטיזם ומוגבלות שכלית התפתחותית ורצון לעבוד במקצוע.

מכיוון והיותי מכוונת מטרה- ברצוני להתמקצע כמה שיותר באוטיזם ובמוגבלות שכלית, אני חווה "נפילת מתח" בשנה ב' כיוון ורוב השנה מתעסקים בלקויי למידה. ידוע לי כי גם הם תחת המטריה של "חינוך מיוחד", אך לא לשם כיוונתי ואני גם בטוחה שלא ארצה להתעסק באשכול זה של החינוך המיוחד.

גם כאן כמובן תלוי על איזה קורס אנחנו מדברים. אבל ברמת העיקרון אין כמעט תרגולים וחזרות על החומר במהלך הסמסטר... רק בשיעור האחרון וגם זה לא תמיד. כמות הסטודנטים גם משתנה-יש שיעורים של 10 סטודנטים ויש של יותר מ-40.

תקחו הרבה אוויר... זאת הולכת להיות תקופה לא פשוטה.

בחרתי במסלול זה כהכנה לתעודה שאני רוצה ללמוד בעתיד- טיפול עם בעלי חיים ותואר זה היה אחד מן האופציות ללימוד לפני התעודה.

הרבה מן הקורסים עונים על הציפיות שלי ואני מרגישה שדרכם מכינים אותי לשטח אך בהרבה מהם מלדים אותנו דברים בצורה מאוד מרובעת לא גמישה ולא תואמת את השטח עצמו

מבחינת מספר התלמידים בכיתות המספר קטן ולכן ניתן לבצע למידה יותר משמעותית, אך הכיתות קטנות אין מספיק כיסאות ושולחנות ואנו נאלצים לצאת לחפש בכיתות אחרות אמצעים אלו. הרמה הלימודית מאוד גבוה יחסית למקצוע ולעיתים נראה שאנו מקבלים משימות רק כדי שנרגיש שעובדים קשה ואין להן חשיבות או משמעות לקורס עצמו ולתואר בפרט

תאוהבו את הילדים שאתם עובדים איתם

בחרתי בחינוך המיוחד כיוון שעבדתי עם אוכלוסיות של עיכובים התפתחותיים וליקויי למידה ואהבתי את העבודה: היא גרמה לי לסיפוק רב ולהנאה וסקרנות. בספרות בחרתי כיוון שזהו תחביב לנפש: אני אוהבת לקרוא ספרים, אני אוהבת לנתח יצירות ולהכיר ביוצרים ובסיפורים מסוגים שונים וכן, אני מעוניינת להעשיר את הכתיבה שלי.

בחינוך המיוחד, ישנה התנסות מעשית רבה שתורמת ללמידתי ולהתנסותי, להיות מורה באוכלוסיות השונות ובגילאים השונים. בספרות, אנו קוראים ולומדים על יצירות ספרותיות רבות ומגוונות (מבחינת יוצרים ותקופות) וכן מנתחים אותן לעומק ולרבדים מעניינים מאוד. כמו כן, ישנם קורסים אשר בהם אנו מתנסים בקריאה, בכתיבת פרוזה ובכתיבת שירה. השאלות שהמרצים שואלים אותנו, הם שאלות אשר מגיעות לעומק הסיפור ולדעתו של היוצר, דבר אשר פותח את המחשבה והראייה על ספרות כאומנות ביקורתית ועוד.

לדעתי, אין מספיק שיעורי עזר ותרגולים. ישנו עומס רב בחינוך המיוחד ואין מספיק זמן לעשות עבודות רבות ומבחנים רבים בזמן קצר כל כך. כמו כן, ללא דוגמאות של עבודות של סטודנטים חבריי לכיתה, לא תמיד אני יודעת מה הן הדרישות לעבודות וכיצד עליי לכתוב אותן.

מי שרוצה ללמוד בחינוך מיוחד, עליו ללכת לאורנים שכן זהו "הטכניון" של ההוראה. מי שבאמת מוכן להשקיע, אחראי, מסור למקצוע ובאמת אוהב את האוכלוסיות שהוא מלמד ורציני, שילמד את המקצוע כאן, שכן הוא יקבל את מלוא ההתנסות המעשית שתעזור לו לבחור בעתיד את האוכלוסיה שאותה ירצה ללמד, תתן לו התנסות לעבוד כמורה ותכשיר אותו להיות מהמורים הטובים בארץ. כמו כן, עליו לדעת שהוא יישא בלחץ ועומס קשים והוא חייב להשקיע.

מעניין

עונה בצורה מלאה

יש קורסים עם המון סטודנטים אבל הכיתה מאוד קטנה

לבוא עם הרבה מוטיבציה

תמיד אמרו לי שמתאים לי להיות מורה..לצערי/שמחתי גם מניסיון אישי עצוב וגם עם עבודה במשך שנתיים עם ילדים לקויי למידה בחרתי לנסות לעזור לתלמידים ולהרוויח מקצוע מספק בעתיד.

אני רק שנה ראשונה, אבל בהחלט מסלול מרתק, מאתגר ואני לומדת ממנו הרבה אני שמחה שבחרתי בחינוך מיוחד.

=

אם אתם אוהבים לעזור לאחר, סובלנים ואוהבים לעבוד עם ילדים!! לכן על זה! מספק!!

משום שהתחום של חינוך מיוחד מרתק אותי ואני חושבת שזה אאתגר לעבוד עם האוכלוסיות השונות החוג לספרות נבחר בשביל הנפש.

הקורסים מעניינים ומעשירים וחושפים אותנו בהדרגה לעולמו של הילד עם הלקות

כמות הסטודנטים בשיעורים סבירה

התחום מרתק וכולל בתוכו את כל הנושאים הכי חשוב לא להיכנס ללחץ מהעומס הכל עובר

ברצוני לעבוד בחינוך המיוחד

ידעתי מה אני הולכת ללמוד ביררתי ובדקתי את האפשרויות שעומדות לפני

יש רמת לימודים גבוה מאוד והשקעה רבה בהצלחת הסטודנטים

להתכונן לעומס רב של עבודות ומטלות

בחרתי בחינוך מיוחד בשל המשיכה ועיינין בתחום ורצון להמשיך לעבוד בו בעתיד.

הוא מאתגר וקשה מעבר למצופה.

רמה קשה מהמצופה

הרבה סבלנות ורמת תסכול גבוה....!

בחרתי במסלול מכיוון שאני אוהבת לעבוד עם ילדים.

יש קורסים שאני עוברת/עברתי שלא היו קשורים לגמרי לתואר ולכן, למרות שחלקם היו מעניינים, לא ציפיתי לקראתם.

בסה"כ רמת הלימודים היא גבוהה יחסית-יש חזרות על נושאים במידת הצורך. יש קורסים שלדעתי כמות הסטודנטים בכיתה היא גדולה מידי ואז יותר קשה לעקוב אחרי המרצה.

מי ששוקל ללכת במסלול זה חייב באמת לאהוב את התחום, זה תחום קשה שמי שלא באמת נמשך אליו לא כדאי לו להתחיל.

בחרתי חינוך מיוחד כי זה תחום שמאוד מעניין אותי, עזרה לאחרים, לחנך את הדור הבא, עבודה שנותנת המון סיפוק.

המסלול שבחרתי מאוד מעניין, ושולחים אותנו להתנסויות בשטח מה שתורם להבין את התיאוריה שלומדים בכיתה יותר טוב. אך לפני דעתי לא מלמדים אותנו בהרצאות את כל הכלים הדרושים למורה.

יש קורסים שבהם יש יותר מידי סטודנטים בכיתה, אך הקורסים החשובים ביותר שהם ההכנה לפני יום ההתנסות אין הרבה סטודנטים מה שעוזר יותר להבנה.

להשקיע ולחרוש :)

אני מאוד אוהבת ילדים, ורציתי לעסוק בתחום החינוך המיוחד כדי לתרום מעבר לחינוך הוראה רגיל, אלא לעזור לילדים בעלי צרכים מיוחדים שבאמת צריכים את העזרה הזו.

אני לומדת מידע רב הן במעשי והן בצורה עיונית, הדבר מקנה לי כלים טובים יותר בעבודתי בעתיד

ישנם דרישות גבוהות אשר חלקם לדעתי מיותרות

לפי שמתחילים ללמוד בתחום מסוג זה, צריך לבוא עם ראש פתוח ורצון עז להתעסק עם אוכלוסיה מסוג זה.

זה מה שמעניין אותי ללמוד וזה מה שאני רוצה לעשות בחיי בדרך כלשהי.

מתנסים פעם בשבוע בבית ספר כבר מהסמסטר הראשון של השנה הראשונה וזה יתרון גדול. בשנה הראשונה יש הרבה מבואות כמו בכל תואר, אבל סה"כ מאד מעניין ורלוונטי לתחום ולמי שהנושא מעניין אותו- אני ממליצה.

אין תלונות

להירשם מוקדם כדי לבנות את המערכת כשהיא נפתחת. (מערכת טובה עושה את כל השנה טובה :) לשאול ולהתייעץ עם סטודנטים משנים מתקדמות לגבי מרצים- חשוב מאד לבחור מרצה טוב זה שווה זהב.

חינוך בעיניי הוא שליחות ,תחום מעניין אהבה שלי לילדים עצומה בעיקר באוכלוסיות המיוחדות

אני מרגישה שהקורסים שניתנים בחוג לחינוך מיוחד מכשרים להיות מורה מקצועי ואיכותי במידה רבה.

יש היקף רחב לתחומים שונים הקשורים לחינוך

לבוא בגישה חיובית וראש פתוח, עם המון כוחות מרעננים ללמידה והשקעה חינוך זה לדעת לתת ולקבל באהבה !

מפני שרציתי להמשיך לאחר סיום התואר לאבחון דידקטי, אך ברגע שהתחלתי את לימודי שיניתי את התוכניות וכרגע אני חושבת להמשיך לתואר שני בייעוץ חינוכי.

לימודי החנ"מ מאוד מלאים בתוכן רחב ומעמיק.... וזה מה שהיה חשוב לי. תחום המתמטיקה, היה כתחום חובה נלווה ש"חייבים לבחור" והוא גם מרגיש ככה... מאוד מצומצם.

יש בין 20-60 סטודנטים בשיעור, אין תרגולים ומתרגלים, אבל יש לי דרישות גבוהות מתחינת המטלות הנדרשות במסלול.

אם יש להם זמן וכסף שיבואו לאורנים, כי הרמה פה באמת מאוד טובה!!! אם לא, שייפנו למוסד אחר בו יוכלו להוציא את אותו התואר בתנאים יותר נוחים.

כי לא ראיתי את עצמי עוסקת במקצוע אחר הכולל פיתוח החשיבה המקצועית שלי תוך שילוב הנאה וסיפוק עצמי.

אין מה להוסיף.

שיעורי בית במידת הצורך- לא עמוס מידי וכמות הסטודנטים בהרצאה לא עולה על 30.

חינוך זהו תחום שזה צריך לבוא מהנשמה ומתון רצון אישי לתרום ולקדם לכן, טרם בחירתכם מסלול זה תעשו חושבים עם עצמכם האם אתם מסוגלים לכך!!! בהצלחה :)

מתוך ריצון ואהבה לחנך תלמידים בעלי צריכים מיוחדים

כל מה שמעניין אותי למדתי אותו וגם רכשתי הרבה מיומניות לשיטות הוראה מוצלחות

הרמה מעולה המרצה עושצה את הכל למען הסוטדנטים . אין שיעורי עזר ממתרגל .אבל המרצה בעצמו עוזר

כל למידה קטנה בסוף היא גדולה .ולרכוש כמה יותר מידע ומיומניות שתוביל להצלחה

כי זה מה שאני רוצה לעסוק בו

למדתי את מה שאני צריכה ללמוד, ומה שלא, לומדים ב"שטח"

טובה. לפעמים עמוס מדי.

בכל מסלול, לחשוב קדימה, מעבר לתואר ראשון , מה אני רוצה לעשות ומה הדרישות בחוץ. ולבחור קורסים לפי מרצה!

אהבתי את שני המקצועות

המון קורסים מיותרים. מעט קורסים שמועילים לעבודה בשטח.

קשה ועמוסה

להיות מוכנים לעומס.

עבדתי עם ילדי חינוך מיוחד כמה שנים ותמיד ידעתי שזה התחום שלי

רק התחלתי את התואר,ובינתיים הוא מאד מעניין ועונה על הציפיות שלי

מעולים

ללכת עם הלב,ללמוד את מה שהכי מעניין ונוגע לכם

אני מאוד אוהבת ילדים, ומאז היותי ילדה קטנה אני מרגישה סוג של מחויבות ואחריות כלפי סביבתי וכלפי מקצןוע ההוראה.

אין הרגשה מסויימת שאני יכולה לתאר על הממקצוע שבחרתי. אני מרגישה מדהים עם זה ובטוחה שאסעוק בכך במשך חיי. כל יום אני לומדת דברים חדשים.

ישנם אתרי קורסים רבים לקורסים שמסייעים להבנת החומר

ישנם המון טיפים אך בעיקר- יש להגיע עם ראש פתוח, יצירתיים ועם נתינה גדולה מאוד כלפי הזולת... בהצלחה!

כי התחום מעניין אותי.

לא ידעתי כל כך למה לצפות מלכתחילה.

הרבה סטודנטיות ברמה אנושית נמוכה

לברר ברצינות על כמה מכללות לפני שבוחרים את האחת. לנסות ולדבר עם סטודנטים שלומדים שם ולקבל מהם עצות.

בחרתי במסלול זה בגלל האהבה שלי לעבוד ולעזור לילדים שזקוקים לכך, עבודה אישית ופרטנית לימודי ורגשי.

כן

כמות הסטודנטים בהרצאה הינה קטנה, יש יחס אישי ומתן עזרה ואוזן קשבת

לאהוב את המקצוע

בחרתי את המסלול הזה אחרי שלא הצלחתי להתקבל לחינוך מיוחד 6-21

לא תיארתי לעצמי שאני כל כך יהנה מהלימודים!!! כל שיעור היה מעניין!! היו מס' שיעורים בודדים ב4 שנים שלמדתי במכללה שלא הרגשתי הנאה, אבל כולם בלי יוצא מן הכלל תרמו לי מבחינה מקצועית.

קשה אך אפשרי...

תרשמו לאורנים כמה שיותר מהר... מניסיון אישי- הם לא מאשרים כניסה למסלולים שכבר מלאים. באורנים מאוד חשוב היחס האישי לכל סטודנט. אם ההרשמה נסגרה, הם לא יאשרו כניסה של סטודנטים נוספים...

נורא רציתי ללמוד חינוך אבל רציתי גם משהו שיאתגר אותי לכן בחרתי בחינוך מיוחד.

הלימודים עצמם מעניינים מאוד, והחלק הכי כייף הוא העבודה המעשית שמתחילה כבר מהשנה הראשונה

השיעורים מתבצעים עם מעט סטודנטים וכך נוצרת אוירה אישית שכייף ללמוד בה, אבל לפעמים מרגישים שיש סטודנטים שמושכים את שאר הכיתה למטה.

להיות בטוחים שזה מה שאתם רוצים ולא להתחיל סתם בגלל לחץ חברתי

עניין וניסיון הדרכה

באיזשהו מקום אני מרגישה שלא בנוח להגיד את מה שאני לומדת, כך שכפי הנראה אני לא לגמרי שלמה םע עצמי

הרמה טובה, לעיתים גבוהה, לעיתים פחות

לבחור חוג שני שיקל עליהם את הלימודים

בחרתי את המסלול מכיוון שחינוך מיוחד זהו תחום שמאוד מעניין אותי-זה חושף אותך לשיטות הוראה אחרות. ובנוסף, בחרתי באנגלית מכיוון שאנגלית היא כמו שפת אם בשבילי ורציתי להרחיב את הידע ובנוסף לעשות בזה גם כן תעודה הוראה

מכיוון שאני שנה שנייה טרם נחשפתי לכלל הקורסים ולכלל האפשרויות הניתנות לכן יש לי עדיין ציפיות.

גם כאן זה משתנה. תלוי בקורס ותלוי בחוג. כמות הסטודנטים בקורס משתנה-ישנם קורסים שבהם יש הרבה סטודנטים וישנם קורסים שאנחנו 15 תלמידים בכיתה

לבדוק את כל האופציות את כל המקומות את כל הדרישות מכל מכללה ואוניברסיטה-שלא תתחרטו אחר כך

אחי לומד בכיתה משלבת וראיתי את יתרונות הכיתה הקטנה לילדים לקויי למידה, אני אוהבת ילדים ומאמינה בערכים שאני חושבת שצריך לעביר הלאה. לכן פניתי לחינוך מיוחד. את החוג השני (חינוך מתמטי בחרתי מכיוון שאני אוהבת מתמטיקה)

החוג מעניין ומעניק המון ידע בהמון תחומים. היתרון הגדול הוא שאנחנו נמצאים בבתי ספר יום בשבוע וזה מאפשר לראות וליישם את כל מה שלמדנו.

הקורסים באורנים הם קורסים קטנים ואישיים על פי רוב. כמות של 60 סטודנטים נחשבת גדולה ובד"כ מספר הסטודנטים בכיתה לא עולה על 30. הדבר מאפשר יחס אישי, פיתוח דיונים וקורסי סדנה שמאוד נפוצים במכללה.

אני ממליצה לבחור בקפידה את חוג הלימוד השני. הרבה פעמים בזמן ההרשמה זאת נראית בחירה קטנה אבל יש לה השפעה עצומה על המשך הלימודים. בחירה בחוג הלימוד חח"ק לוקח את הסטודנטים למקומות רגשיים ומלמד את הסטודנטים המן על עבודה רגשית, ניהול קבוצה וכד' בעוד חוגים אחרים מאפשרים לעשות תעודת הוראה שנייה (כמו למשל החוג לחינוך מתמטי או החוג למקרא) חשוב לבוא ליום הפתוח, לשאול כמה שיותר שאלות את הסטודנטים שנמצאים שם ולגבש החלטה לפני שממלאים את הטופס.

בחרתי במסלול לימודים זה היות ומאוד רציתי לעסוק עם תלמידים בעליי קשיים, כגון: פיגור שכלי, אוטיזם ולקויות למידה. אני אוהבת לעבוד עם ילדים, הן ילדים קטנים והן ילדים בוגרים. המפגש עימם מביא לי סיפוק רב. אפילו אם הצלחתי לקדם את התלמיד לספור מ-1 עד 10, מבחינתי זה עולם ומלואו.

מכללת אורנים מתמקדת המון בעבודה מעשית לצד התיאוריה. אחת לשבוע במהלך כל שנות הלימודים, אנו יוצאים להתנסות באחד מבתי הספר הקרובים למקום מגורינו, ושם לצד מורה מאמנת מעבירים שיעורים בכיתה. כיום, אני עושה סטאז' בהוראה, ומבינה את החשיבות של ההתנסות המעשית. הגעתי מוכנה לסטאז' מבחינת הכרות עם המערכת, גישה לתלמידים וידע רב בהעברת שיעורים והכנת מערכי שיעור מתאימים לכיתות הטרוגניות.

אין לנו מתרגלים, אך יש מרצה לכל קורס. כאשר כמות הסטודנטים בכל קורס משתנה. לרוב אנחנו לומדים בכיתות של 20 סטודנטים ולא מעבר לכך. כך שהיחס הוא מאוד אישי.

לבוא ממקום של אהבה לתת והמון סובלנות וסבלנות. לפעמים בחינוך המיוחד התלמידים מאוד קשים ולא תקבלו אהבה בתמורה, אך תמיד תזכרו שהם לא עושים לכם רע בכוונה, קשה להם וזאת הדרך שלהם להתמודד בחיים. תהיו שם בשבילם, הם צריכים אתכם.

המקצוע מושך אותי

בגלל הרמה הנמוכה של חלק מהסטודנטים וחלק מהמרצים

כמות סטודנטים נמוכה לרוב

מוזמנים לאורנים

התנסתי בעבר בהדרכת מתבגרים בחינוך המיוחד וגרם לי לרצות במקצוע זה.

יש מגוון קורסים, מתחילים התנסויות מהשנה הראשונה

רוב המרצים ברמה גבוהה, מענה במידה ויש קושי.

צריך המון סבלנות, וגמישות

כי החינוך המיוחד זהו תחום שמעניין אותי וזה משהו שאני ארצה לעסוק בו בעתיד.

היו ציפיות אחרות ממספר שיעורים ובכלל.

הכיתות יחסית קטנות, ויש יחס אישי לסטודנט.

לבוא עם ראש פתוח ולא להיות מקובעים למשהו. לבוא ללמוד עם רצון ואהבה למקצוע ולקחת בחשבון שיש דברים שפחות יעניינו ויש שיותר. צריך לדעת לקבל את זה!

בחרתי ללמוד חינוך מיוחד משום שאני מאוד מתחברת לאוכלוסיות בחינוך המיוחד, אני מרגישה שאוכל לתרום בתחום, תוך סיפוק והנאה מהעשייה.

לעניות דעתי חסרה התנסות עם אוכלוסיות שונות ועם גילאים שונים, ניתן לומר כי הדגש הוא במיוחד על אוכלוסית ADHD והפרעות התנהגות.

כמות קטנה של סטודנטים

לקחת דברים בקלות, לא להלחץ מהעתיד לבוא.

דרך עקיפה להגיע לריפוי בעיסוק

באופן כללי קיבלתי כלים וידע להמשך הדרך

מספר הסטודנטיות בקורסים מצומצם וטוב, ישנם מרצים טובים ומקצועיים וי כאלה שלא מתאימים לדעתי

לבוא עם הרבה מוטיבציה ולחסוך כסף מבעוד מועד

אני עובד בבית ספר של אוטיסטים במסילות. אני מאוד מחובר לחינוך המיוחד ולכן החלטתי ללמוד את המקצוע.

יש הבדל גדול בין התאוריה למעשה. אולם אני מרוצה מהמסלול שבחרתי.

יש קורסים שהרמה בהם מאו טובה עניינית ויש קורסים מאוד נחותים או מאוד מוגזמים.

הטיפ הכי טוב, זה לבוא בראש פתוח, להכין את עצמך לעבודה קשה כי זה מסלול לא קל בכלל. אבל המחשבה של התרומה (נפשית) שהעבודה הזאת נותנת שווה הכל.

מאמינה שדרך חינוך אפשר לעשות את השינויים המשמעותיים באמת

זה ענה על הציפיות שלי אך יש נושאים בהם הייתי רוצה להתפתח יותר ויש נושאי חובה אשר נראים לו לא ראויים להיות חובה אלא בחירה לאנשים שמתעניינים בתחומים אלו במיוחד.

הרמה היא גבוהה, אבל לעיתים התחושה שיש דרישה גבוהה מדי יחסית לתואר אותו אנו מקבלים בסיומו של דבר.

לא להתחייב לעבודה לפני שאתם מתחילים את המסלול ורואים כמה עמוס לכם.

בחרתי במסלול מאחר ואני מאוד אוהבת לעבוד עם ילדים ובעיקר בחינוך המיוחד בעבורי זו עבודה מאתגרת ומספקת שמאפשרת לי לתת ולקבל הרבה סיפוק.

כן, הקורסים מאוד מעניינם נוגעים בתחומים רבים בחינוך המיוחד ומוחצה לו (במקבצים שבחרתי סוציולוגיה ותקשורת)

מספר סטודנטים לא רב (לרוב עד 20), תמיד פנויים לשיעורי עזר.

לבוא לאורנים, חברה מדהימה, מרצים טובים ומקום יפייפה, כמו כן הלימודים מאוד מעניינים ומאתגרים!

רציתי ללמוד חינוך יותר מאתגר מחינוך רגיל

מנסים לתת לנו כלים לעבודה בשטח אבל למעשה לא נותנים כלל

הכיתות יחסית קטנות, מנסים לעשות הרבה סדנאות לעבודה בשטח.

לבחון אם זה באמת בנשמה שלך כי הלימודים מאוד דורשים ואם אתה לא באמת אוהב את זה, לא תצליח לעמוד בזה.

זה תחום שתמיד עניין אותי והעסיק אותי

מלמדים הרבה דברים שלא בהכרח קשורים לעיסוקים האמיתיים שלנו כמו אבחונים למשל שאנחנו מעבירים אבל אסור לנו להשתמש בהם ולא בדיוק ברורה המטרה שלהם.

אין שיעורי עזר, בד"כ יש הרבה סטודנטים בשיעור כך שהמרצה לא יכול להגיעלכל סטודנט

להרוויח הרבה כסף לפני ולבוא מוכנים להשקיע