המגמה לביצוע כללי קורסים / לימודי תעודה רימון

אחרי שנים של חיפוש עצמי הבנתי שמוזיקה זאת התשוקה האמיתית שלי אז החלטתי ללכת על זה עד הסוף, כי עדיף לחיות מהלב מאשר להסתכל לאחור בחרטה.

יש קורסים טובים ויש קורסים שפחות. באותה מידה יש מורים טובים ויש כאלה שלא באמת בא להם ללמד או שמנסים להיות קשוחים מדי וזה מאד מיותר. הדבר הכי מעצבן ברימון זה שהמון פעמים דווקא מרימים לאנשים שאין להם ייחוד על הבמה או מבחינת הקול שלהם, כלומר, מרימים לאנשים שהם ״פרווה״ כל עוד יש להם טכניקה לעומת אנשים שבאמת יכולים להצליח בחוץ -אותם לא מספיק מעריכים בעיניי. ככה שאם את/ה שוקל ללמוד שם צריך לקחת את זה בחשבון, מה גם שלא כל דעה של מורה היא קובעת וצריך להיות מספיק בטוח בעצמך ולהמשיך הלאה.

יש מורים שלא באמת באים עם מוטיבציה ללמד בשיעור

לחשוב טוב טוב אם באמת יש להם את הזמן , האנרגיה והכסף להשקיע בלימודים-כי מוזיקה זה מקצוע שצריך זמן ותשוקה גדולה ללמוד אותו וגם לדעת להחליק ביקורת, לזכור שלא תמיד יעריכו אותך ולא תמיד תהיה למעלה אלא יהיו ימים של דאון וירידות, לזכור שזה תהליך.

אוהב מוזיקה, ואחרי נסיונות לימודים למקצועות שאני לא אוהב הבנתי שתהיה לי מוטיבציה רק לתחום שאני אוהב

הכל ענה על הצפיות חוץ מהעובדה שאת העבודה הטכנית צריך לעשות מחוץ לרימון, אפילו עם מורה פרטי נוסף

אין תרגולים, אבל המרצים טיפ טופ

להגיע מוכנים , גם טכנית מבחינת רמת נגינה, וגם כלכלית כי צריך המון זמן אימון בבית

רציתי להיות בתור מסגרת שתאפשר לי כיוון ונוחות- בידיעה שיש לי כיוון ל4 השנים שבהן אני לומדת. וגם כי הכלי החזק ביותר שלי הוא השירה שלי, ורציתי מסלול שיתמקד במה שאני יודעת לעשות הכי טוב

אני לא יכולה לענות בפה מלא, זה משהו בין חלקית למלאה. וזה מפני שהציפיות שלי היו מאוד כלליות, וגם ככל שהמשכתי ללמוד ולהעמיק בחומר הבנתי שישנם דברים שצריך זמן בכדי להבין ברבדים שונים. אני כן מרגישה שקיבלתי המון ידע מהמון בחינות, אבל היו מקומות שבהם התאכזבתי מכמה מהמורים- כי יש להם טעם מסויים והם הולכים למי שמוביל ומקדמים אותו, ולא תמיד משתהים כדי לראות תלמידים שלוקח להם זמן להפתח, או שמדברים בשפה שונה.

שאלה כללית מדי. קשור למורה, לקושי השיעור ולרמת התלמידיםורצונם להתאמץ וללמוד.

סבלנות. צריך להבין שהשנה הראשונה היא לרוב קשה ומבלבלת. צריך להבין איך הדברים עובדים וזה מתסכל ומלחיץ . ושבשנה השניה- החומר יותר קשה בדרך כלל, אבל כבר מכירים את המערכת. לשחרר ביקורתיות- כי אנשים מגלים פתאום שקשה להם מאוד ללמוד, ושמה שהיה טוב עבורם בבית הספר כבר לא מתאים עכשיו. ולשחרר ביקורתיות כדי לאפשר ליצירתיות לצאת.

חלום להיות זמרת מאז גיל 12 בערך...

בית הספר מציע קורסים רבים לזמרים אך כמות התלמידים ביחס למקום בקורסים לא תואם.

יותר מדי סטודנטים יחסית לכמות האנסמבלים והכיתות המעניינות יותר

להבין שזה לא סתם לבוא ולנגן על הדשא וצריך להשקיע כדי להוציא מזה משהו

זה מה שאני הכי אוהב לעשות בעולם.

לפעמים זה היה תלוי ברצון שלי ללמוד או ברצון של המורים להעביר את החומר, או בטיבם של המורים

כיוון שלרימון מקבלים כל אחד אז רמת הלימודים היא לא גבוהה בלשון המעטה.

תלמדו תווים ואז תבואו ללמוד.

רציתי לעסוק במוסיקה ולא הייתי בטוחה במה לבחור. הלכתי לרימון כי רציתי להתכוונן שם

התחושה הכללית בבית הספר היא של חלטורה וזאת בשל התלמידים ולא בשל המורים. מצד שני תלמיד אשר כן רוצה ללמוד מתוגמל מאוד.

שוב - מי שרוצה ללמוד לומד, מי שלא - אף אחד לא מחזיק בכוח ואולי חבל

לקחת בחשבון שלא מדובר על שנה להעביר בה את הזמן אלא לקחת ברצינות את הדברים

מכיוון שאני מרגישה מעל הכל שאני זמרת מבצעת ורק אחרי כן מלחינה וכותבת שירים. מרגישה שמקומי בעולם כולל הוראה של מוזיקה ופיתוח קול.

הפן המעשי המוזיקאלי והקשרים עם המוזיקאים ברימון מדהימים, אך הרמה המקצועית והרצינות של המרצים לוקה בחסר.

הרמה מאוד נמוכה על מנת להתאים לכל התלמידים שנמצאים בה - וזה עצוב, יש מעט מאוד מקום לאנשים שקל להם בתחום, מבינים במוזיקה ורוצים להתקדם יותר מכך.

ללכת על זה רק אם באמת מחוייבים לכך! יש המון תלמידים בשנה ראשונה ורובם המוחלט נושר במהלך השנה ובתומה מכיוון שהם מביאים שזה לא מתאים להם.

מכיוון שרציתי לתת דגש על ביצוע בתור זמרת, אך לא בתור זמרת ג'אז.

ענה בצורה מלאה מכיוון שידעתי בדיוק לאן אני נכנסת, תכננתי את הקורסים באופן כזה שאני לוקחת רק מה שיכול לתרום לי לעשיה בפועל וזה בדיוק מה שחיפשתי.

הרמה בינונית-גבוהה ונותנת מענה טוב לכאלה שהרקע שלהם בלימודי מוסיקה הוא לא מאד רחב. ברוב המקרים המרצים מתאימים את עצמם לרמת הכיתה.

לבוא עם רקע קודם אף פעם לא מזיק.