לראשונה בישראל מנוע חיפוש לימודים המאפשר לכם לדעת מה חושבים סטודנטים ובוגרים על התארים המעניינים אתכם
עמוד הבית > לימודי משפטים - חלומה של כל אם

לימודי משפטים - חלומה של כל אם

לימודי משפטים היו תמיד מן המסלולים הפופולאריים ביותר במוסדות הלימוד השונים, כאשר רק בשני העשורים האחרונים גדל מספר עורכי הדין בישראל פי חמישה. למרות זאת, ולמרות התחזיות הקודרות שצפו רואי השחורות בסוף שנות התשעים, עת החלה הנסיקה במספר עורכי הדין בישראל, המקצוע לא סובל נכון להיום מעודף היצע מוגזם בשוק העבודה. גם הטענות הנשמעות בקשר להפיכת המקצוע לטכני מידי ו"מת", מופרכות מעיון בעומק הנושא ולמידת המצב מפיהם של עורכי דין פעילים. כנראה שמה שמבחוץ יכול להיראות כעולם טכני ומתיש, חסר עניין וגדוש בפרטים לשינון, מתגלה כעולם מרתק, מגוון ומלא פעולה.
 
משחר ההיסטוריה, בכל מקום בו התיישבו בני אדם וחיו בקבוצה במסגרת קהילתית – חברתית אחת, התגבשה מערכת קודים מקובלים שכל חברי הקבוצה אמורים לנהוג על פיהם. על פי רוב, "קודי התנהגות" אלה נקבעו על פי אמות המידה של האליטה החברתית בקבוצה, המייצגות לכאורה את דרך הטוב והמוסר. גם בעולם המודרני מערכת זו קיימת. הקודים מאז, מוכרים לנו היום בצורת חוקים, נקבעים באופן רשמי בכל מדינה ברחבי העולם על ידי מערכת השלטון.
 
אלא שההתנסות ההיסטורית מגלה, שלא כל חברי הקבוצה מקפידים תמיד לקיים את חוקי הקהילה. תמיד קם האדם שישבור את קודי ההתנהגות ויפעל בניגוד למוסכמות החברתיות. לשם מניעת התופעה, מערכות השלטון בכל חברה מקימות בתי משפט, שתפקידם להעניש את העובר על החוק וללבן סוגיות חוקיות שונות בין בני אדם על מנת לעזור לחברה להתנהל על פי עולם החוקים.
 
 
דרישות לקבלת רישיון עריכת דין.
 
בכדי להפוך לעורך דין המורשה לעסוק בחוק, לייצג לקוחות בבתי משפט ולחתום על המסמכים הרלוונטיים, על עורך הדין לקבל את אישורה של לשכת עורכי הדין בישראל. בנוסף לסיום לימודי תואר ראשון במשפטים, על הסטודנט למלא מספר חובות בכדי לקבל רישיון לעריכת דין. התואר הראשון, אגב, חייב להיות ממוסד לימודי בארץ או בחוץ לארץ המוכר על ידי לשכת עורכי הדין (כל האוניברסיטאות ומרבית המכללות בארץ המקיימות מסלול לימודי משפטים מוכרות לצורך זה).  תחילה עליו לעשות סטאז' – התמחות במשרד עורכי דין לתקופה של שנה לפחות. בסיום ההתמחות, יש לגשת לבחינות הלשכה לעריכת דין, ובאם יעבור אותן בהצלחה – יקבל הסטודנט את רישיונו. בחינות הלשכה מתקיימות כשש פעמים בשנה, ולמיותר לציין כי מדובר בבחינות קשות מאוד שיכולות להצריך כמה וכמה נסיונות על מנת לצלחן.
 
אז... מה עושים עם התואר?
 
מלבד עריכת דין, לימודי משפטים פותחים צוהר למקצועות ותחומים נוספים רבים. בין תחומים אלה נמנים: עבודה בבתי משפט בתפקידים שונים, ייעוץ משפטי לחברות, גופים פרטיים ומוסדות, עבודה במשרדים ממשלתיים, תחום התקשורת ועוד. כמו כן, קיימת האפשרות להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים ולעבוד באקדמיה, כמרצים וחוקרים באוניברסיטאות ובמכללות השונות. לבסוף, לאחר וותק מסויים כעורך דין או כאיש אקדמיה, יכול המשפטן לנסות ולהפוך לשופט. הדרישות לתפקיד משתנות לפי סוג השופט. שופט שלום חייב להיות בעל וותק של לפחות 5 שנים במקצוע, שופט מחוזי בא בדרך כלל מבין שופטי השלום וגם הוא מחוייב בוותק של 5 שנים לפחות בתפקיד זה. בכדי לזכות ולהפוך לשופט עליון על המועמד להיות בעל וותק של 10 שנים כשופט מחוזי או 5 שנים כפרופיסור למשפטים בכל אחת מן האוניברסיטאות בארץ. למיותר לציין כי תפקידי מפתח משפטיים כגון שופטים, יועצים משפטיים לגוף ציבוריים ועסקיים וכו', דורשים עבר פלילי ללא דופי וטוהר מידות מוכח.
 
 
התמחויות:
 
"לימודי משפטים" אינם קובעים לחלוטין את המקצוע, ולמעשה מדובר רק בתחילתו של תהליך התמקצעות ארוך. בלימודי משפטים, כל אחד יכול למצוא את הנישה המתאימה לו. עריכת דין נוגעת כמעט לכל תחומי החיים, מחיי המשפחה האישיים של אדם, דרך עבודתו ונכסיו, ועד החברה בה הוא חי, החוק והסדר במדינתו ועוד ועוד. פלילים, נדל"ן, ילדים ונוער, משפט עברי, תעבורה, דיינות, הם רק חלק מההתמחויות שמציע התואר במשפטים. אין זה פלא אם כן, שהמקצוע הוא מהפופולאריים ביותר בקרב סטודנטים. אלפי בוגרי לימודי משפטים מקבלים רישיון לעריכת דין מדי שנה, ועל פי לשכת עורכי הדין בישראל, קיים בארץ עורך דין אחד על כל 183 תושבים, לעומת אחד ל - 1687 תושבים בשנות החמישים.
 
למתעניינים בנושא מבחינה כלכלית, חשוב לציין כי לאורך שנים משפטנים נמצאים בין 15 שיאני השכר של השירות הציבורי. בנוסף ההכנסה הממוצעת של עורכי דין גבוהה בכ10% מהשכר הממוצע במשק, ואחוזי האבטלה בתחום עיסוק זה נמוכים בעשרות אחוזים מתחומים רבים נוספים כגון היי-טק, תעשיה מסורתית וכו'.
 
 


כל הזכויות שמורות לאתר הסטודנט © 2018