ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי תקשורת (דו חוגי עם לימודי היסטוריה כללית) אוניברסיטת תל אביב

אני עתודאי, הוא נבחר עבורי על ידי הצבא מבין כמה אפשרויות.

לא, למען האמת היה קל מאוד. פסיכו שלא למדתי אליו, וציוני התיכון.

מבוא לתקשורת חזותית היה קורס נחמד ומעניין. המדיה בישראל גם הוא מרתק, וגם תיאוריות בתקשורת נחמד - המרצה מדהימה.

מקורות היסטוריים ואינטלקטואליים, ומבוא לסטטיסטיקה וניתוח נתונים, הם שני קורסי חובה של הפקולטה למדעי החברה בשנה א', ושניהם מאוד לא מוצלחים - מרצים שלא יודעים על מה הם מדברים, ושטחיים מאוד - הופכים את מדעי הרוח לשטיח רדוד עבור מדעי החברה.

חסר לי התנסות מקצועית אמיתית, שיכולה ורצויה אפילו להיות חובה מבחינת החוג.

נקודה חזקה: חקר - החוג מלא בחוקרים מהשורה הראשונה. אין ספק, לא כולם מרצים טובים, אבל כולם חוקרים טובים.
נקודה לשיפור: הרצאה - לא כל המרצים מעבירים חומר מעניין, ולא כולם יכולים להיות אנשים מעניינים בפני עצמם.

האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן

אצל ההורים
אני גר עם הוריי, קרוב לקמפוס.

לא ממש, אני בעיר צמודה (ר"ג-גבעתיים) לעיר האוניברסיטה, והתחבורה הציבורית מקרטעת. למקום שנמצא רבע שעה ממני אני לוקח אוטובוס של שעה-שעה וחצי, אם לא מחליף קו באמצע.

מידי פעם, בעבודות זמניות, משתתף בניסויים ועוד.

החל משנה ב' יותר קל לעבוד בזמן התואר, אבל יש כאלו ששמעתי כי עבדו גם בסמסטר א'.

אין תמיד עבודה לסטודנטים באזור, וזו הבעיה. אני מחפש...

דברים רגילים - אבל באופן עצוב, אלכוהול הוא הגורם המחבר.

כן ולא - אנשים שולחים סיכומים אחד לשני, אבל זה לא קמפוס חברתי - זה לא קמפוס שרוב האנשים ישנים בו, והרוב גרים בבתים. לכן, באופן טבעי, הוא פחות קהילתי מהטכניון או מאוניברסיטת באר-שבע

לא בטוח, אבל אולי. אני רוצה לנסות גם אוניברסיטאות אחרות, ובעזרתן גם לגור בערים אחרות.

לא, בתקשורת ההשתלבות כמעט לא אפשרית. האוניברסיטה לא מכווינה או נותנת עזרה במציאת עבודות