ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי מדעי המדינה אוניברסיטת בר אילן

מתוך עניין בנושאים הנלמדים ורצון לעסוק בכך אח"כ

לא היה קשה. לא עשיתי מכינה.

מגדר ולאומיות של פרופ' עמיקם נחמני (ראש המחלקה).

מנהל ומדיניות ציבורית

הרצאות אורח וכנסים של מקצוענים בתחום שיכולים לתת מבט יומיומי (ולא רק היסטורי) על מדעי המדינה והיחב"ל,מרצים יותר קשובים ומעניינים,ציביון פחות דתי ויותר העשרות שאינן מטלות.

נקודה חזקה: הבנה מעמיקה בחומר התיאורטי של המרצים,הרחבת אופקים.
נקודה לשיפור: כמו שכתבתי למעלה,אשמח ליותר כנסים וסימולציות פרקטיות של ניתוח מצבים מחיי היומיום.

לא ניסיתי לעוד מקומות.

אצל ההורים
אין לי כסף וזמן לממן את עצמי לבד. אולי עוד שנה בסיום התואר אגור לתקופה בחוץ לארץ אז חבל לשכור לשנה.

כן

עבודות מזדמנות,קופת בריכה,התנועה לאיכות השלטון,מלצרות. בעיקר כשנגמר הכסף לשכ"ל אני מרביצה חודש חודשיים עבודה. ובעיקר בקיץ כדי לחסוך לשנה הבאה.

אפשרי כן. קשה -מאוד. אין ספק שבשנה הראשונה זה גובל בבלתי אפשרי. מהשנה השניה כבר מצליחים יותר לתמרן. המעסיקים מאוד לא גמישים בלשון המעטה. פחות מ4 משמרות זה לא תופס וזה עוד נקרא עבודת סטודנט. אני לא מכירה הרבה סטודנטים שלומדים כל כך מעט ויכולים לתת כל כך הרבה בעוד שזה נקרא 'עבודת סטודנט'. זו הטעיה סמנטית.

אין הרבה. יש עבודות מזדמנות כמו מלצרויות,דלפקים,חנויות בגדים וכו. זה לא מוגדר כעבודת סטודנט באיזה חוזה או משהו.

יש 3 פאבים בלחץ. שניים מהם לא מתאימים לגילאי סטודנטים. בד"כ יוצאים מחוץ לעיר.

אני לא גרה במעונות אז קשה לי לענות על זה. הסטודנטים שגרים קרוב אליי סבבה איתי ואני איתם ללא כל קשר לסטודנטיאליות שלנו.

כנראה שלא ,עוד מוקדם לדעת. מצד אחד יש את הנוחות שאני מכירה את האזור וההתנהלות. מצד שני (ומכריע) הרמה מאוד ירודה,אני לאמוצאת עניין רב במרצים של המחלקה ,אין הרבה פאתוס ורעננות בהרצאות שלהם. הייתי מעדיפה לבחור מוסד אחר. חדיש יותר.

עוד לא ניסיתי אבל לפעמים מחיפוש מאולתר מאוד קשה למצוא עבודה בתחום (קרי משרדי ממשלה,ביטחון,חוץ וכו). הרבה ניתן בפרוטקציה,או להתחיל מלמטה בשכר מינימלי ולעלות מעלה בהרבה שנים. בלי קשר מחפשים חבר'ה מצטינים שעושים יותר תכניות חוץ אוניברסיטאיות ותעודה,תארים מתקדמים,יודעי שפות וכו.