ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי אמנות המכללה האקדמית-בית ברל

אני אוהבת אומנות ותמיד רציתי להתמקצע בתחום

לא. התקבלתי ישר.

קורס רישום-מרילו לוין, קורס אנרכיזם- משה אלחנתי, קורס צילום- משה קופפרמן, קורס פיסול- מרים גמבורד, קורס בימוי והפקה- איבון מקלוש ויעל, הרצאה- רועי רוזן

כל הקורסים בחינוך

ידע טכני בתוך השיעורים

נקודה חזקה: היחס האישי והרצון לקדם כל סטודנט כפרט, הסטודנטים לא נעלמים בהמון
נקודה לשיפור: היחס של המכללה כלפי כלכלת הסטודנטים. החוסר התחשבות בתחבורה,, בסיכון שיש בטרמפים, במחיר המוגזם בקפיטריה, במחירים המוגזמים של המעונות והמכירה של גורל הסטודנטים לידיים פרטיות, יחס מבזה של המכללה כלפי טענות הסטודנטים,

לא ניסיתי

מעונות
מעונות יקרים מאוד, משמלמים על חודשיים שלא גרים בהם, המכללה מכרה את הטודנטים לידיים פרטיות ולכן לא התחשב בכל הבקשות של הסטודנטים אלא החמירה עם מצבם: יש כניסה ללא רשות לחדרים, החוזה מנוגד לחוק, עלייה לא הגיונית במחירים

רמת תחבורה שואפת לאפס, יחס מבזה של המכללה כלפי הסטודנטים שהתלוננו על העניין הזה אין איפה לקנות אוכל, האוכל יקר מאוד, יותר מתל אביב, אין תחבורה לעבוד כדי לכלכל את עצמך או לקנות אוכל, מי שאין לו עזרה מהבית לא יכול לעמוד בזה בתור סטודנט, זה כולל שעות טרטור מיותרות, אין מקום לתרבות במכללה בכלל- אין פאב, מועדון, או תחבורה להגיע לעיר.

מלצרות, ניקיון בתים, גלידרייה

זה קשה זה דורש הרבה זמן מהלימודים וכמעט בלתי אפשרי

אין כמעט, אין תחבורה לכפס כדי לעבוד, העבודות הנפוצות הן קייטרינג ועבודה במכללה

אין, רק למי שיש אוטו

קשר טוב מאוד. זה מה שגורם לך לרצות להמשיך וללמוד, על אף התנאים

אני מאוד אוהבת את המדרשה ואת התחום. מאוד מרוצה מהמורים, מההנהלה, מהאנשים סביבי. אבל התחבורה והחוסר אפשרות להתפרנס באיזור לא מותירים לי ברירה אלא ללמוד במקום אחר. אני חושבת שזה העיקר במה שניסיתי להגיד בשאלון

לא