ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי פסיכולוגיה אוניברסיטת בן גוריון - קמפוס אילת

לאחר לבטים ארוכים, זה מה שהכי עניין אותי. לא התקבלתי לדבר הראשון שרציתי.

לא קשה במיוחד, ציוני הבגרות שלי גבוהים דיו.

פסיכולוגיה אבנורמלית, פסיכולוגיה חברתית וקוגנטיבית

פסיכולוגיה ניסויית, רגרסיה, ניהול תפעול הייצור

עזרה מהצוות המינהלתי, כלומר מזכירות וכו', שתהיה יותר הבנה כלפי הקשיים של הסטודנטים ושזה חסר טעם ולב לתפוס אותנו על ה"קטנות". לא כל דבר צריך להיות מלחמה, לא צריך להתיש אותנו על כל דבר. חסר לי הכי הרבה זה כוח של הסטודנטים מול המרצים, שאצלנו במיוחד, יש תחושה שהם אלוהים, מרצים מאוד בעייתיים ממשיכים ללמד, קבילות כמעט ואין כי זה לא עוזר ויש מרצים העושים ככל העולה על רוחם ומתעלמים מהחוק ועד היום זה לא מטופל

נקודה חזקה: כיתות קטנות, אינטימיות יותר כך שאפשר להבין יותר
נקודה לשיפור: שיניים מול מרצים בעייתיים, אנחנו אלה שמשלמים את הכסף ללמוד ולא ההפך, חייב להקשיב לסטודנטים ולעזור להם במאבקים מול מרצים שעושים ככל העולה על רוחם

לא ניסתי

אצל ההורים
אני חוסך כסף, או יותר נכון מנסה

כן, אני גר די קרוב, תחבורה זה בד"כ ברגל לקמפוס, ציוד משרדי, ספרים , הכל אני קונה. תרבות אין ממש כאן.

מדריך טיפולי בביה"ס יסודי וגם מדריך בתוכנית לקידום בני נוער

הכל תלוי בכוח רצון ובחוסר עצלנות, אני עובד בשתי עבודות וגם מתנדב וגם עושה תואר דו חוגי מאוד עמוס אבל כל זה מתאפשר כי אני משקיע בהכל ואין לי זמן לעצמי, לעבוד בעבודה אחת במשרה חלקית+ תואר זה יותר מאפשרי

מלצרות, עבודה עם בני נוער, תוכניות למצויינות לילדים, אטרקציות שאפשר לעבוד בהם

יש מספיק אתרי בילוי, פאבים בעיקר. ספורט ותיאטרון קצת פחות

לא

עדיין לא ידוע, אני שוקל לימודים בחו"ל או בת"א או משהו כזה

כן, אני עובד עם ילדים המון, מתעסק בטיפול או הדרכה חברתית לילידם. הפידבקים שלי טובים כי אני מביא איתי את האישיות שלי ולא את המוסד לימודים בו אני לומד