ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי פסיכולוגיה (דו חוגי עם קרימינולוגיה) אוניברסיטת בר אילן

ידעתי מראש למה אני נכנסת, מה יהיה ומה לא אמור להיות בתואר הזה. הרגשתי שהקורסים היו מעניינים מאוד ,מעשירים

אני חושבת שרמת המרצים מעולה. אבל היה חסר לי שמלבד המתרגלים ומרצה ספציפי שהייתי בפרקטיקום שלו -אף מרצה אחר לא מכיר את הסטודנטים בשם, לא ממש מעניין אותם, אין תחושה ממש אישית (להבדיל מהבינתחומי למשל). לי זה היה קצת חסר. מלבד זאת- המרצים היו נחמדים, עונים על

באופן כללי הייתי מאוד מרוצה, הייתי רוצה יותר קורסיים מעמיקים קליניים ואולי בקורסים מסוימים שיהיה קצת יותר ערך מוסף להרצאה עצמה מלבד המצגת (אותה עקרונית יכולתי ללמוד מהבית).

בירוקרטיה היא עדיין בירוקרטיה שהיתה לא תמיד נעימה כ"כ. המזכירות במחלקה לפסיכולוגיה לא ממש אדיבות ונעימות, וקצת מקשות על הסטודנטים, שגם ככה מרגישים לפעמים אבודים קצת. מלבד זאת נראה שהאוניברסיטה עושה הרבה שינויים למען הסטודנטים - הקמה של בתי קפה חדשים, נגישות אינטרנטית נוספת ועוד.. מה שאהבתי בפקולטה ובמחלקה לפסיכולוגיה - שלהבדיל מהאוני' העברית או ת"א - אין 200 איש באולם, אלא גם ה-160 איש גג שיש בשנה, מתחלקים בלפחות חצי (כלומר ההרצאה הגדולה ביותר היא של 80 איש גג), ויש קורסים גם עם 20 אנשים .. מה שתורם להרגשת משפחתיות וקהילתיות גדולה יותר. למרות שהתואר הוא מאוד תחרותי והישגי - יש יחסית תחושה של עזרה וחברות באופן כללי ולא רק מהחברים הקרובים