ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי פסיכולוגיה האוניברסיטה הפתוחה

יחסית מעניין.הכי אטרקטיבי מבין האופציות של הפתוחה,בעיני. היה חשוב לי ללמוד במסגרת שתאפשר "חופש" וזמן לעבוד במשרה מלאה,ללא הכרח ל80% נוכחות

ללא תנאי קבלה. הסינון נעשה תוך כדי הלימודים- באמצעות המבחנים והלמידה העצמית. קורסים שבנויים בפירמידה- קורסים מתקדמים שמושתתים על הקלים יותר, כך שאי אפשר להגיע ללמוד אותם ללא הצלחה באחרים וכמובן שאי אפשר לסיים את התואר בלעדיהםץ

פסיכולוגיה קוגניטיבית, מבוא לפסיכולוגיה, אישיות- תיאוריה ומחקר. מקורסי הבחירה-מוסיקה ממבט ראשון א'

עמדות ושכנוע, פסיכולוגיה בחינוך

חיי חברה..מגיעים לשיעורים, לומדים, מתקשרים קצת עם אחרים בהפסקה ,(כ10 דקות) ומיד אחרי השיעור בדרך כלל הולכים הביתה או עוברים לקורס הבא, ששם יש סטודנטים אחרים מאלו שבקורס שנלמד..רק כשלומדים מספר קורסים בזה אחר זה ואם יוצא ללמוד מספר קורסים עם אותם אנשים-אז מעט מתחברים..

נקודה חזקה: מתאים לעבודה במשרה מלאה: הנוכחות אינה חובה, חומר הלימוד הניתן (ספרי הפתוחה) מכילים את כל החומר הנלמד והרלוונטי לבחינה, גם אם לא מגיעים- למרות שאין חיי חברה פורים-הסטודנטים תמיד מוכנים לעזור זה לזה ולתת את חומר השיעור שהופסד..וכן החומר בספרים כתוב בצורה ברורה ועניינית (בניגוד לאוניברסיטאות רגילות-ששם 80% נוכחות חובה,חומר הלימוד מתקבל מהקשבה למרצה ורישום דבריו- לא הגעת-פיספסת, או שצריך לרדוף אחרי אנשים כדי לבקש להשלים)
נקודה לשיפור: מבחינת קורסים מתקדמים וכן קורסים לתעודת הוראה :הם נלמדים במרכז בלבד..חלק מהרעיון של הפתוחה הוא לאפשר לאנשים בכל הארץ ללמוד בה- כך שיש לפתוח קבוצות לימוד לקורסים אלו גם באיזורים אחרים בארץ כדי להקל על הסטודנטים הרחוקים. בתעודת הוראה העניין יותר משמעותי משום שהמפגשים בקורס זה הם חובה..

לא ניסיתי.הלכתי ישירות לפתוה משום שסוג המסגרת התאים לי

דירה שכורה - לבד
גרתי הרבה שנים במרכז. עברתי לצפון לפני שנה וחצי. מחזיקה לבד-דירה,לימודים,רכב..

הכל חוץ מתרבות..וחוץ מחיי חברה..כמעט ואין פה מקומות בילוי או אנשים צעירים (יחסית צעירים..בגילאי 20-40)- הרבה "ברחו" מהעיר.

עבדתי במשרה מלאה במהלך כל התואר, כדיילת אויר באלעל.גרתי במרכז.

זה הרעיון של הפתוחה-המערכת הלימודים גמישה, הרבה מפגשים מתקיימים אחר הצהריים וניתנים לבחירה על ידי הלומד מבחינת יום מפגש ושעת מפגש. מושלם לעבודות שאינן גמישות. עבדתי במהלך כל הלימודים מתחילתם ועד סופם (עכשיו.צריכה עוד להכין סמינריוניות ולעבור פרקטיקום של הוראת פסיכולוגיה). בתחילת הלימודים פשוט מתחילים עם קורס -שניים בסמסטר כדי לא ליצור עומס וכדי לבחון התמודדות עם חומר הלימוד והמסגרת ולכן אין גם צורך בגמישות המעסיק.

עבודות לסטודנטים הם בעיקר מלצרות בצפון..שירות לקוחות במשמרות.. כשגרתי במרכז- עבודה מושלמת לסטודנטים-דיילות אויר-זה מה שעשיתי..רואים עולם, עושים חיים ואפשר ללמוד.

באיזור שאני גרה בו בצפון כמעט ולא מבלים, לצערי..אופי המחייה פה שונה מאוד מהמרכז..הבילו העיקרי הוא קפה בבית של חברות, מידי פעם בתי קפה וסרטים בקולנוע (לא הרבה)

באוניברסיטה הפתוחה כמעט ואין קשר בין הסטודנטים..הם מאוד נחמדים אחד לשני ומאוד עוזרים אחד לשני, משהו שנדיר שקורה במסלולי פסיכולוגיה באוניברסיטאות אחרות לפי מה ששמעתי (התחרות הגדולה שם) אך הקשר שיטחי, לכל אחד יש את החיים שלו והעבודה שלו ואין הווי חברתי.

אין תואר שני בתחום באוניברסיטה הפתוחה. מגוון התארים השניים שם מוגבל מאוד.

נשארו לי שתי שמינריוניות ופרקטיקום בתעודת הוראה. עם תואר ראשון בפסיכולוגיה-כמעט ואין מה לעשות, במה לעסוק. עם תעודת ההוראה-צריך את הפרקטיקום ואז אפשר ללמד בתיכון-הגשה לבגרות בפסיכולוגיה. ניסיתי להתקבל ללמד בבית ספר יסודי- קיבלתי פידבקים חיובים, לא שינה להם איפה למדתי אלא העובדה שלמדתי וכמובן התרשמות אישית ממני ומתשובותיי בראיון. לצערי-רמת השכר, עד קבלת תעודת התואר "ביד", מגוחכת- כ2700 ש"ח ברוטו לחודש!!!ביסודי.. וגם רמת השכר אחרי קבלת התואר, כמורה- לא גבוהה במיוחד..