ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי מדעי המדינה אוניברסיטת בר אילן

מסלול הלימודים שלי הוא מדעי המדינה ותקשורת ציבורית. בחרתי במסלול כי אני מגיעה מתחום התקשורת.

היה לי חשוב, לא הייתי צריכה לעשות מכינה.

ד"ר צוריאל ראשי, מרצה במחלקה לתקשורת, מלמד על רטוריקה, דתים חרדים במדיה ואתיקה עיתונאית בארון הספרים היהודי. מדובר במרצה משכמו ומעלה שמעביר את החומר, כל חומר, בצורה מרתקת

אין קורס/מרצה שסבלתי ממנו מאוד או לא נתרמתי ממנו בכלל.

חסר לי יותר פרקטיקה בתחום התקשורת, ברור לי שמדובר בתואר אוניברסיטאי אבל גם הקורסים שמתהדרים בהיותם פרקטיים אינם כאלה.

נקודה חזקה: אוהבת מאוד את לימודי היהדות במוסד על אף שהם כפייה
נקודה לשיפור: יש באוניברסיטה אופציות של "בחינות חופפות" - בחינות של הפקולטה עם בחינות של יהדות או קורסים כליים, מה שמציב את הסטודנטים במצב של למידה לשתי בחינות המתקיימות באותו יום האחת אחרי השנייה. יש בדבר משהו לא פייר לסטודנט

שקלתי ללכת לביתחומי ולאוניברסיטת תל אביב, בסוף בחרתי בבר אילן

אצל ההורים
כפר סבא.

מבחינת תחבורה ציבורית - אין רכבת מכפ"ס, אין קו ישיר בצורה תדירה ולרוב יש צורך לקחת שני אוטובוסים. כל השאר בסדר גמור

משקיעה את זמני רק בלימודים

אפשרי.

לרוב מלצרות ושירות לקוחות יהיו נוכים

פאבים, קולנוע, חברים וכו'

יש מי שחברים שלי יותר מהלימודים ויש שפחות.

לא פוסלת את האופציה, בסופו של דבר, בר אילן, על אף המגרעות היא אוניברסיטה מאוד סימפטית

טרם