ביקורת מקיפה על:
תואר שני רפואה לבעלי תואר ראשון אוניברסיטת תל אביב

מתוך תחושת שליחות והכרה בחשיבות המקצוע.

היה קשה להתקבל למסלול לימודי הרפואה. לא עשיתי מכינה, אולם נדרשתי לחזור על הבחינה הפסיכומטרית בשנית על מנת לשפר את הציון.

אנטומיה ופיזיולוגיה - שני הקורסים החשובים ביותר לעניות דעתי במסלול לימודי הרפואה (בחלק הפרה-קליני של הלימודים).

היבטים הומאניים של הרפואה - ניסיון כושל לאחד לתוך קורס אחד מגוון תחומים שכל אחד מהם עומד בפני עצמו וראוי להילמד בנפרד (פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, היסטוריה של הרפואה, אתיקה ומשפט).

לא נעים לי להודות, אבל מה שחסר לי בתואר הוא בעיקר מימון שיאפשר לי ללמוד בבית בשקט במקום לפרפר מהלימודים לעבודה וחוזר חלילה. זמן הלמידה העצמית הוא בעל חשיבות עליונה ובשל הצורך לכלכל את עצמי ועלויות המחיה הגבוהות אני נדרשת לעבוד מחצית השבוע על מנת לממן את עצמי. כך אני לא מגיעה לרמת למידה עצמית ולהיקף למידה עצמית כמו שהייתי רוצה ומצפה מעצמי.

נקודה חזקה: תכנית הלימודים בנויה בצורה הכי נכונה.
נקודה לשיפור: רמת המרצים צריכה להיות גבוהה ואחידה - יש לנפות מרצים אחדים שגם בהיותם מומחים גדולים בתחומם חסרים את הכישורים הדידקטיים הדרושים על מנת שנוכל להפיק מהם תועלת.

ניסיתי להתקבל לרפואה בכל המוסדות (טכניון, עברית, ב"ג, ת"א) והתקבלתי רק לת"א.

דירה שכורה – שותפים
אני מתגוררת במושב בעמק חפר יחד עם חברה טובה.

המקום בו אני גרה מתאים לסטודנטים מבחינת תחבורה (קרוב מאד לציר תחבורה ראשי - כביש 4), ישנה מכולת בקרבת מקום. מבחינת חנויות ספרים וציוד משרדי - אני משתמשת בחנויות הסמוכות לקמפוס (דיונון) ומבחינת תרבות - אני סופגת מכאן ומכאן, אך לא בקרבת מגוריי.

אני עובדת בעבודה סטודנטיאלית בהיקף של 20 שעות שבועיות במהלך התואר, בחברה בשם Given Imaging.

זה אפשרי באופן חלקי. בשנה הראשונה לא הצלחתי לעבוד - נדרשים כוחות רבים על מנת להסתגל למערכת, להבין את מידת ההשקעה והמאמץ הנדרשים ובכלל להבין איך הדברים פועלים. התחלתי לעבוד החל משנה ב'. זה אפשרי, אך זה בא על חשבון הלמידה העצמית בבית, שהיא בעיניי בעלת חשיבות עליונה ולצערי אחרי יום לימודים ועבודה נשאר לי מעט מדי כוח וסבלנות לכך. המעסיקים שלי מאד גמישים והעבודה פשוט מושלמת לסטודנטים מבחינת גמישות המעסיק. אם כי בסופו של דבר היקף השעות לא מבוטל ובא על חשבון הזמן שלדעתי מוטב היה לו הוקדש ללמידה עצמית.

יש עבודה בשפע לסטודנטים באזור הקמפוס, אולם אני בחרתי לעבוד במקום מרוחק יחסית (יקנעם) בשל העניין הרב בעבודה שלי והתנאים המצוינים והגמישים. העבודות הנפוצות באזור הקמפוס הן תחום המסעדנות, עבודה בקמפוס עצמו או מטעמו (בספריה למשל, בתכניות למעורבות חברתית, באגודת הסטודנטים) ועבור סטודנטים לרפואה עבודות בתחומי מחקר שונים, מעבדות שינה, עוזר רופא וכו'.

באזור עמק חפר יש פאבים ובתי קפה בשפע. הקולנוע הקרוב ביותר הוא קולנוע לב באבן יהודה. חבל לי שבתי הקולנוע הקטנים והאינטימיים נמחקים לטובת מפלצות קולנוע כמו סינמה סיטי. הלוואי שהיה קולנוע קרוב יותר ומגוון יותר. התיאטרון הקרוב ביותר נמצא גם כן במרחק רב ממקום מגוריי, אך קרוב למקום לימודיי (מרכז ת"א). אפשרויות הספורט מגוונות ורבות, אך אני לא ספורטיבית במיוחד מטבעי.

הקשר בין הסטודנטים באונ' ת"א טעון שיפור. כל אחד עסוק בעינייניו ואין אווירה סטודנטיאלית מספיק חזקה. לכל אחד יש את קבוצת החברים שלו, ה"קליקה שלו" ומעבר לזה לא מעניין אותו יותר מדי. במובן זה הייתי מעדיפה ללמוד בקמפוס כמו אונ' ב"ג - שם האווירה הסטודנטיאלית מאד מורגשת וחזקה כפי שהבנתי מחברים טובים שלומדים שם.

אונ' ת"א מצוינת - רמת הלימוד גבוהה ומאתגרת.

כבר השתלבתי בתחום שאני לומדת - אני עובדת בחברת הביו-טק "גיוון אימג'ינג" שמפתחת קפסולה להדמיה של מערכת העיכול.