לימודי לשון עברית תואר ראשון

אוהבים לכתוב או לקרוא טקסטים מסובכים ? אוהבים לתקן את התחביר של החברים שלכם? בואו ותלמדו לשון עברית לתואר ראשון, ולאחר מכן תוכלו לערוך ספרים, לעבוד בהגייה ובכלל כל מה שקשור ללשון העברית. במידה ונמשכתם לשיעור לשון בימי התיכון, אז בואו לחקור את התחום הזה לעומק. מי יודע, אולי אתם בסופו של דבר תהפכו למורים ללשון או שתוכלו לעשות תוכנית דוקומנטרית על השפה העברית כמו ירון לונדון.

 

רקע החוג

 

לימודי לשון עברית נמשכים שלוש שנים, כשבסיומן מקבלים הבוגרים תעודת סיום BA.

מטרת הלימודים היא להקנות לסטודנטים ידיעה רחבה בתורת הלשון של העברית (פונולוגיה, מורפולוגיה, מורפופונימיקה, תחביר, מילונות, סמנטיקה) ובשימושיה כלשון כתיבה, קריאה ודיבור. כל זאת נעשה בעזרת שיטות הבלשנות המודרנית.

תחומי לימוד ומחקר נוספים שיש במהלך תקופת התואר הם: תורת ההגה- חקר מגוון הפונמות הקיימות בלשון נתונה- תכונותיהן ותולדותיהן. תורת הצורות- חקר מבנה הצורנים ודרכי הצטרפותם בלשון מסוימת. סמנטיקה- חקר המשמעויות בלשון. מילונאות- רישום המילים והצורנים בלשון מסוימת ותיאורם. חקר השיח- חקר הלשון מעבר לגבולות המשפט, ניתוח טקסטים מנקודת מבט בלשנית.

 

האם זה מתאים לי ?

 

הלימודים הנ"ל מותאמים לאנשים המעוניינים לחקור לעומק את הסודות מאחורי הלשון העברית, לדעת כיצד להשתמש בה בין אם זה בכתיבה או בין אם זה בקריאה או בדיבור. בנוסף לכך, שימוש בלשונות שונות, חקר טקסטים מגוונים, לימוד שפות נוספות, ניבים, לימוד על לשון המקרא (הזדמנות לחקור את הלשון בימי התנ"ך) ועוד.

 

היתרונות של לימודי לשון עברית

 

אחד היתרונות בלימודי לשון עברית הוא שמדובר במקצוע שמציע קשת רחבה של מגוון משרות בתחום. כל מי שאוהב את כל מה שקשור לעולם הלשון בין אם זה כתיבה או בין אם זה שפות נוספותוכמובן הוראה בתחום, הרי שאין לו ממה לחשוש לגבי עבודה. בשורה התחתונה, לא חסר במה לעבוד לאחר סיום הלימודים.

יתרון נוסף שיש בלימודים הללו הוא שכמו תחומים נוספים במדעי הרוח, תנאי הקבלה שלו נמוכים. באופן כללי, המוסדות האקדמיים בארץ דורשות ציון פסיכומטרי של 450 ומעלה ללא כל קשר לציון הממוצע של הבגרויות. ישנם מכללות או אוניברסיטאות, שבהן במידה ויש לכם ציון ממוצע בגרויות של 100, אז אין כל צורך בבחינה הפסיכומטרית.

יתרון אחר הוא, שגם במידה ולא תעבדו בתחום של הלשון העברית, הרי שקיבלתם ידע מעמיק על הנושא. הלימודים הללו מאפשרים להרחיב את האופקים בכל הקשור לשפה העברית. ישנם ניבים בשפה שלנו שלא כל אחד יודע, או סוגי תחביר שונים. בשורה התחתונה, ניתן לנצל את הכלים שאתם מקבלים בחוג הנ"ל בחיים עצמם (במידה ואתם צריכים לכתוב טקסט מסוים בעבודה, תוכלו להשתמש בידע שקיבלתם בתואר הראשון).

 

החסרונות של לימודי לשון עברית

 

הלימודים הינם עיוניים ולא נחשבים לפרקטים, כאשר החומר הנלמד מסתמך רק על תיאוריות. מכאן נובעת העובדה שהביקוש לחוג נמוך, למרות  שהדבר לא משקף את רמת הלימודים. חסרון נוסף שאפשר למצוא בלימודים אלו הוא, שמדובר בתחום שאם להיות כנים, אף אחד עד היום לא ממש התעשר ממנו.

 

מה לומדים שם?

 

במהלך תקופת הלימודים, הסטודנטים לומדים מגוון רחב של קורסים, אשר מתפרסים על שלוש שנות הלימוד. בשנה א' יחכו לכם כמה מהקורסים הבאים: מבוא אינטגרטיבי (טקסט, קאנון, פרשנות), תרגיל ביבליוגרפי אינטגרטיבי, הלשון העברית לתקופותיה, מבוא לבלשנות שמית, יסודות הדקדוק, יסודות התחביר, יסודות הלשון וכ'ו. שנה ב': תורת ההגה, תורת הצורות, לשון חז"ל, תחביר למתקדמים, מדע הלשון, סמנטיקה א', לימודי מיומנויות: ערבית (לא בכל מוסד לימודים זה קיים), שנה ג': תחביר לשון המקרא, ארמית, לשון חכמים ועוד. בשנה השלישית יכתבו הסטודנטים שני סמינריונים בשני תחומים שונים.

 

איך מתקדמים ללימודים מתקדמים?

 

בוגרי תואר ראשון בלשון העברית יכולים להתקדם לכיוון תואר שני בתחום. המטרה של הלימודים בתואר השני היא להרחיב ולהעמיק את הידיעות של הסטודנטים בחקר הלשון העברית לתקופותיה . בנוסף לכך, מטרות נוספות של הלימודים הן: להגדיל את השימוש בכלי המחקר ובשיטות המחקר הנהוגים בתחומי הפילולוגיה העברית והבלשנות העברית למקצועותיהן העיקריים בכדי להכשיר את הסטודנטים למחקר עצמאי בתחום הלשון העברית, ולהוראתה בבתי- הספר התיכוניים.

 

נשלב חוגים ונצליח

 

אחד השילובים שסטודנטים בוחרים הוא לשון עברית יחד עם בלשנות, כאשר החבר'ה הצעירים מעוניינים הן לקבל ידע מקיף על השפה שלנו והן לקבל מידע על תופעות לשוניות, פונטיקה, פסיכו בלשנות ועוד. ברוב המקרים, נרשמים הסטודנטים למסלול דו חוגי, בהם הם משלבים את הלשון העברית יחד עם מקצוע מעשי כגון: משפטים, מדעי המחשב, כלכלה וכ'ו.

 

סיימתי עם התואר, מה עכשיו?

 

עכשיו, רגע לאחר סיום הלימודים וקבלת התואר, הגיע הזמן להתקדם ולהתחיל לעבוד באחת מן המשרות בתחום. כפי שכבר נאמר, יש מגוון עבודות בתחום של לשון העברית. בואו נראה אילו משרות מחכות לכם בחוץ: מחקר אקדמי וסיוע במחקר, עבודה בחברות העוסקות בבניית לומדות לשוניות, תרגום ספרותי, תרגום סימולטני, עריכה לשונית ספרותית: עריכה בהוצאות ספרים, עריכה לשונית בתקשורת: עריכה בעיתונות המקומית/ ארצית, פרסומים, רדיו וטלוויזיה, הגהה: במערכות עיתונים ובהוצאות ספרים, הוראה בתיכון, הוראת עברית כשפה זרה לעולים חדשים ודוברי שפות זרות, שיעורים פרטיים בלשון ועוד.
 

שכר- בוגרים שמתחילים לעבוד במשרות כמו הגהה או עריכת לשון, מקבלים משכורת בממוצע של בין 4,500 ל-5,000. עוזרי מחקר מקבלים משכורת שנעה סביב ה-6,000 ויכולה גם להגיע ל-8,000. מנהלי מחקר מרוויחים בין 10,000 ל-20,000, כשהדבר תלוי בשנות הוותק. מורים ללשון מרוויחים בין 7,000 ל-10,000, בזמן שגם כאן המשכורת תלויה בשנות הניסיון.
 

ישראל או חו"ל- בתחום כמו הלשון העברית, הסטודנטים לומדים זאת כאן בארץ, כאשר גם מבחינת העבודה, הרי שהבוגרים עובדים פה יותר מאשר בארצות אחרות. בסופו של יום, מדובר בתחום שסטודנטים לא נוסעים לחו"ל כדי ללמוד אותו מחוץ לישראל, הרי אין מקום יותר טוב ללמוד על השפה העברית, העכשווית או הקדומה, מאשר במקום בו השפה העברית נבראה וחיה.