3 סטודנטים ובוגרים סיפרו על המסלול, בביקורות שנכתבו בין 2011 ל־2017. למטה: הציונים שנתנו, מה אהבו, מה חסר להם והעצה שלהם למי שמתלבט.
נקודה חזקה: מתלמידי קרקע הדרישות גבוהות יחסית לשאר החוגים וזה דורש ממך להשקיע
נקודה לשיפור: רענון במרצים של שנה א בלי ספק
נקודה חזקה: אחלה חבר'ה
נקודה לשיפור: המרצים שמלמדים את היסודות בשנה א - בדגש על פיזיקה וכימיה
נקודה חזקה: אווירה ביתית וטובה
נקודה לשיפור: תחושה לפעמים שהרמה נמוכה בקורסים מסוימים
הביקורות על המסלול נכתבו עד 2017. מאז ייתכן שהתוכנית, הסגל ותנאי הקבלה השתנו, ולכן כדאי לקרוא אותן כתמונה של חוויית הלימודים ולבדוק את הפרטים העדכניים באתר המוסד.
בחוג נלמדים ונחקרים תחומים שעניינם הקרקע, המים והאטמוספירה, כבית גידולו של הצמח וכמרכיבים מרכזיים במערכות אקולוגיות וסביבתיות.
קיום חקלאות מודרנית בישראל, המסווגת כאזור צחיח-למחצה עד צחיח, תלוי בהבנה טובה של ממשקי הקרקע, תנועות מים ומומסים בה, זרימת מי תהום, ניקוז, פיתוח שיטות מתוחכמות של עיבוד, השקייה ודישון, איתור מקורות מים שוליים, ופיתוח שיטות נכונות ויעילות לניצול משאבי הקרקע והמים.
הניצול האינטנסיבי של הקרקע ושל מקורות המים בישראל גורמים לבעיות סביבתיות הקשורות בזיהום הקרקע, המים העיליים, מי התהום והאטמוספירה.
בעיות אלה מקבלות התייחסות מיוחדת, במחקר ובהוראה בחוג.
מבנה התכנית
ההוראה, כמו גם המחקר בנושאים אלה, נסמכים על שילוב ההיבטים הכימיים והפיזיקליים של הקרקע, האטמוספירה והמים.
ההוראה קשורה קשר הדוק לנושאי המחקר מחד גיסא, ולעשייה החקלאית מאידך גיסא.
מערכת ההוראה כוללת קורסים מיוחדים שעניינם ידע מעמיק בנושא מוגדר וקורסים מגשרים בין תחומי הדעת המדעיים והטכנולוגיים השונים.
התיאור נכתב בשנים הראשונות של האתר ונשמר כפי שהוא. מבנה התוכנית ותנאי הקבלה היום: באתר האוניברסיטה העברית בירושלים.