מנהל מערכות בריאות תואר ראשון באוניברסיטת אריאל שבשומרון: כך זה נראה מבפנים

מכיון שרציתי לעשות הסבת אקדמאים לסיעוד לאחר התואר.

ממוצע הבגרויות שלי היה גבוה אולם הפסיכומטרי היה נמוך, וכך נוצר מצב שחסרו לי 4 נקודות על מנת להתקבל לתואר. נכנסתי לוועדת חריגים ואם אני כותבת את שורות אלו סביר מאוד שעברתי אותה.

ענה בצורה מלאה המסלול שבחרתי ענה במידה מסוימת על הציפיות שלי. הלימודים הם ברמה גבוהה, והדגש הוא על ניהול - דבר בסיסי במקצועות הבריאות.

👍 ממליץ/ה:הייתי ממליצה על הקורס מודלים בקבלת החלטות עם המרצה הלר - חיון אורית. אם יש קורס שאזכור בצורה טובה אחרי התואר הרי שזה הקורס הזה. הוא קורס לחיים הנותן כלים לחיים כיצד להתמודד עם קבלת החלטות ביום יום. קורס חובה לכל תואר!

👎 פחות:לפי דעתי (הבאמת לא חשובה) הייתי מוותרת על הקורס לוגיסטיקה במערכת הבריאות. קורס מיותר עמוס ומשעמם. עבור 2 נ״ז הוא לא מצדיק כל כך השקעה.

המרצים קשובים, רק מחכים שסטודנטים ישאלו שאלות. פנויים תמיד במייל וניכר כי הם באמת רוצים לעזור.

האמת היא שלעיתים נתקלתי בחוסר היגיון מצד המכללה מבחינת כמות הסטודנטים בקורסים. קורס חובה של התואר יכול לכלול בתוכו 70-50 סטודנטים. וקורס אחר 8-10 סטודנטים. אין איזון בכלל.

התואר מיועד לאנשים בעלי רקע במקצועות הרפואה (פרמדיקים, אחיות, מזכירות רפואיות ועוד...) בשל כך טווח הגילאים נע בין 30-60. כבחורה בת 20 מצאתי קושי אדיר ביחסי החברה ופעמים הרגשתי מאוד בודדה. חסרה לי הסביבה הצעירה בתואר עם אנשים קלילים שלא דואגים יותר מדי ולוקחים הכל בכיף.

נקודה חזקה: היחס של המרצים לסטודנטים באמת מקצועי. כמו כן בלי קשר לתואר במישרין - הודעות ה - SMS שהסטודנטים מקבלים פשוט עושים את החיים הרבה יותר קלים. נקודה לשיפור: אתר המידע אישי שלנו לפעמים מקרטע. ואגודת הסטודנטים חלשה בטירוף - יש לה כל כך הרבה כח בידיים אבל נראה שמישהו שם חי בבועת ברזל בלתי ניתנת לפיצוץ.

המכללה האקדמית צפת.

יש לנו מספר מזכירות במחלקה. אני בחרתי אחת ״לקדוח״ לה והיא פשוט מקסימה.

חנייה יש בשפע, כמו גם קפיטריות. הבעיה העיקרית הינה הספריה. אומנם היא פתוחה עד 00:00, אבל במכללה שיש בה כ - 11,000 סטודנטים אין בה מקום אפילו ל-300. לפעמים כשהמצב קטסטרופלי סביר שנאלתר איזו כיתה ריקה אבל זה מעצבן כי כך מתבזבז זמן יקר מאוד.

אצל ההורים אין לי עבודה כך שלהשכיר דירה זה בגדר חלום.

אני גרה בתל אביב כך שכל הצרכים (הבסיסיים והמותרות) קיימים.

עבדתי בתחילת התואר כמלצרית. מהר מאוד ראיתי שכדי לקבל ציונים טובים אני חייבת לפרוש - כל כך חבל עולם המלצרות הפסיד מלצרית צמרת:)

בתור אחת שלומדת בממוצע בסמסטר 4 פעמים מצאתי שהדבר לא אפשרי. (אלא אם כן רוצים לגמור באפיסת כוחות בסוף הסמסטר).

יש עבודה לסטודנטים במלצרות אבל המינימום שדורשים הוא 3 משמרות בשבוע.

יש בתל אביב את כל מה שפירטתם בסוגריים. מנסים ללגום מכל דבר.

כן. טלפונים, אימיילים, ביקורי בית ועוד.

לא, רק בגלל הנסיעות. הן הפכו להיות עול כל כך גדול עד ששקלתי להפסיק את הלימודים בגללם.

עוד לא ניסיתי להשתלב בתחום.