ארכיטקטורה תואר ראשון בצלאל בבצלאל – אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים: כך זה נראה אחרי התואר

קצת קשר משפחתי (אבי מהנדס בניין), קצת מהמחשבה שזה שילוב בין אומנות ומקצוע מעשי וקצת כי לא הכרתי מספיק תחומים אחרים.

לא ממליץ לאחרים באופן אישי היום הייתי עושה בחירות אחרות (וגם בפועל אני עוסקת במקצועי באופן חלקי). יש פער אדיר בין הלימודים והעבודה המעשית: בלימודים חושבים ומתכננים והצד היצירתי תופס חלק ניכר ואילו בפועל, בעיקר בעבודה בתור שכיר הצד היצירתי הוא אולי אחוז מסך העבודה. המשכורות זעומות, המעסיקים, כיאה לעלק אומנים, לרוב לא נחמדים, אין אפשרויות קידום, שעות עבודה מטורפות (לכן מבחינתי לא מתאים לאימהות), ולאחרונה רק הרעו את התנאים והוסיפו חובת התמחות, מה שנתן למעסיקים שליטה גדולה יותר במתמחים שזקוקים לעבודה.סביבת עבודה מאוד גברית (יועצים למינהם, קבלנים), דבר שלא חשבתי עליו מראש ולא מתאים לי באופן אישי.

👍 ממליץ/ה:ראש המחלקה שלי לשעבר, פרופ' זאב דרוקמן - אדם משכמו ומעלה.

6 זה ממש ממוצע בין מרצים מאוד מוצלחים ומורים שממש לא יודעים ללמד.

התואר באדריכלות הוא תואר של 5 שנים ולא ברור בכלל למה. באנגליה לדוגמא נהוג ללמוד 3 שנים, לקבל תואר ראשון כללי, חובת התמחות של שנה (או שנתיים - לא זוכרת) ואז אם מתאים חוזרים להשלים התואר עוד שנתיים.

באופן אישי במהלך 5 שנות לימודיי הספקתי ללמוד בשלושה (!) מבנים שונים, שרמתם הייתה שונה כמובן. היום המחלקה לארכיטקטורה נמצאת במבנה מקסים במרכז ירושלים.

עבדתי במשרדי אדריכלים 4.5 שנים. לאחר חופשת לידה התחלתי לעבוד בכתיבה לאינטרנט ומנסה לשוב לאדריכלות כעצמאית ממש בימים אלה.

הרבה יצרתיות, לפתוח את הראש, לחשוב ולהתחשב בסביבה בתכנון. היה חסר קשר למציאות: לא למדנו כמעט תוכנות מחשב, לימוד החלק הטכני היה לוקה מאוד.

התחלתי תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה באונ' ת"א