1 כותב סיפרו על המסלול, בביקורות שנכתבו ב־2011. למטה: הציונים שנתנו, מה אהבו, מה חסר להם והעצה שלהם למי שמתלבט.
נקודה חזקה: היחס האישי שהסטודנט מקבל מרוב המרצים
נקודה לשיפור: הרמה של הסטודנטים ירודה מידי וזה משפיע על רמת הדיונים, רמת המבחנים והעבודות
הביקורות על המסלול נכתבו עד 2011. מאז ייתכן שהתוכנית, הסגל ותנאי הקבלה השתנו, ולכן כדאי לקרוא אותן כתמונה של חוויית הלימודים ולבדוק את הפרטים העדכניים באתר המוסד.
העיסוק בארגונים חברתיים לסוגיהם (עבודה, עסקים, התנדבותיים, מגזר שלישי, קהילתיים, דתיים, פוליטיים, אידיאולוגיים וכו') הינו מרכזי ביותר הן במדעי החברה למיניהם והן בחוויות האישיות של כל אדם בחברתנו.
זאת, כיוון שכל אדם בחברתנו נושא בו זמנית בתפקידים בארגונים חברתיים שונים ולמעשה מבטא בעצמיותו את שילוב תפקידיו השונים בארגונים בהם הוא חבר.
הסוציולוגיה הארגונית והפסיכולוגיה הארגונית מכירות במרכזיות נושא זה ועל כן רב העיסוק המחקרי בארגונים בכמעט כל הקשר דיסציפלינארי אפשרי בתוכם.
כך גם רבים כתבי העת הממוקדים בארגונים מסוגים שונים, בדרכי תיפקודם, בניהולם ובהתנהגות האנושית בהם.
אבל, לא רק מנקודת ראות הפרט יש מרכזיות לארגונים ותיפקודם השונה.
גם מנקודת ראות החברה תופסים ארגונים חברתיים למיניהם מקום חשוב ביותר.
למעשה אין כמעט פעילות בתחום כלשהו שאיננה מתרחשת בהקשר ארגוני – יהא זה ארגון עסקי, עבודה, פוליטי, אידיאולוגי, דתי, התנדבותי, קהילתי או ארגון אחר מהמגזר השלישי.
אכן, מוקד זה של ההקשר הארגוני בחיי הפרט וחיי החברה והחשיבות של ארגונים בחיינו מביאים רבים להתעניינות בלימודים הממוקדים בארגונים מזוויות שונות כהכנה לתפקידיהם החברתיים בעתיד ולתפקידי העבודה שלהם וכמתן תשובה לסקרנות אינטלקטואלית בנושא שהינו מרכזי בחייהם.
חטיבת הלימודים בסוציולוגיה ארגונית, כחטיבה שנייה, באה לתת ביטוי למרכזיות של ארגונים בחיינו ולצורך של תלמידים ללמוד נושאים הקשורים בהם כהכנה לחייהם בחברה בכלל ובשוק העבודה בפרט
התיאור נכתב בשנים הראשונות של האתר ונשמר כפי שהוא. מבנה התוכנית ותנאי הקבלה היום: באתר המכללה האקדמית גליל מערבי.