ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי הלשון העברית ולשונות יהודיים (דו חוגי עם לימודי מדעי הקוגניציה) האוניברסיטה העברית

בהתחלה למדתי מקצוע מדעי והתקשיתי בו מאוד (במשך שנתיים). בנוסף, נגמר לי הכסף ולא יכולתי להמשיך לעבוד במקביל ללימודים, בגלל העומס. ואז החלטתי לעבור למדעי הרוח, אבל לתחום שהוא עדיין דיי לוגי ויש בו מדעיות מסויימת. תמיד התעניינתי במקצועות האלה בתחום הרוח אבל לא חשבתי שאעשה מזה מקצוע. בגלל האילוצים של הכסף התחלתי ללמוד את זה וכעת אני מאוד מרוצה.

לא, היה קל מאוד.

"שפה, חברה ומחשבה".

אין קורס כזה.

חופש אקדמאי - היכולת לעשות שילובים של חוגי לימוד כמו שאני רוצה ולא כמו שהאוניברסיטה מכתיבה (הם מגבילים את השילוב מדעים מדוייקים עם מדעי הרוח, אין סלחנות כלפי התנגשות בין מבחנים למי שרוצה לשלב שני מקצועות שהמזכירות לא רגילה לשלב ביניהם... חבל שהם לא הולכים לקראתנו ונותנים לנו מועדים מיוחדים והקלות בדרישות בשביל שנוכל להמשיך ללמוד את מה שמעניין אותנו!).

נקודה חזקה: שיעורים מעניינים, מורים מעולים בתחומם שמביאים לנו הרבה ידע ומחדשים כל הזמן.
נקודה לשיפור: יותר פתיחות למצבים של תלמידים שמאריכים תואר, מחליפים מקצוע, משלבים עוד דברים... עושים מסלול יצירתי. זה מאוד יקר וכמעט בלתי אפשרי מבחינה בירוקרטית - למי שלא הולך בדיוק בתלם.

לא, רציתי רק את האוניברסיטה העברית.

מעונות
מעונות האוניברסיטה עם מילגת מגורים חלקית.

לא. יש רק סופר אחד, יקר מאוד והוא לא כולל מוצרי בסיס. כל הסטודנטים לוקחים אוטובוס לקנות במקום אחר או מביאים אוכל מההורים. אף אחד לא נכנס לסופר הזה וזה מקשה מאוד כשאנחנו נתקעים בלי מצרכים. בנוסף, סגרו את כל השערים (בעקבות קיצוצים לפני כמה שנים) ועכשיו בשביל לצאת מהמתחם של המעונות צריך ללכת לשער הראשי שהוא במרחק 20 דקות ברגל. זה אומר שאי אפשר לסחוב מצרכים ברגל מהסופר הקרוב, אי אפשר לבקש מחברים שיאספו אותנו (כי לא נותנים למכוניות להיכנס ואנחנו צריכים ללכת ברגל עד אליהם, כמובן שבלי עקבים...). אין חנויות או מקומות בילוי. יש רק בנייני מגורים וסופר. בקיצור - האוניברסיטה לא מתחשבת.

אני עובדת כל הזמן, במשרה חלקית במזכירות של האוניברסיטה.

המעסיק שלי גמיש.

המון סטודנטים עובדים בתוך האוניברסיטה, במזכירויות, בספריות, תמיכה טכנית וכו'. מי שנמצא בשלב מתקדם של התואר עובד במעבדות ונהיה עוזר הוראה.

לא מבלים. בעיקר לומדים.

בחוג שלי כן כי נאחנו מעט. בחוגים גדולים - לכל אחד יש את הקבוצה שלו.

מכירים אותי כאן ויש לי המלצות. אם זה לא היה נוח כנראה הייתי הולכת למקום אחר כדי להרחיב את הקשרים והנסיון שלי בתחום.

עדיין לא, אני בשלב מוקדם.