ביקורת מקיפה על:
תואר שני מדע הדתות (דו חוגי עם סוציולוגיה ואנתרופולוגיה) האוניברסיטה העברית

זהו אותו המסלול שלמדתי בתואר הראשון. אהבתי ורציתי להעמיק בזה עוד.

כן צריך ממוצע גבוה מאוד כדי להמשיך לתואר שני, לא מכינה.

לטינית. זהו אומנם לא קורס תוכני, אבל זו שנה שנייה כבר שאני לומדת את השפה והיא נכס יקר מפז מבחינתי.

לא יכולה לחשוב על כזה.

עבודה יותר פרקטית ולא רק תאורטית.

נקודה חזקה: מרצים ברובם משכילים, חדים ומוכשרים.
נקודה לשיפור: היצע מועט של קורסים. החוסר בתקציב ניכר - מעט קורסים במעט נושאים. זה מגביל את הרמה האינטלקטואלית של הסטודנטים.

לא.

דירה שכורה – שותפים
גרה עם בן זוגי.

זה קרוב לאוניברסיטה. יש תחבורה מהירה, סופר צמוד וזהו. זה בעייתי משום שבכל אזור הר הצופים אין סופרפארם אחד - מה שמקשה על סטודנטים שנדרשים בתרופות במיידי. היעדר קופות החולים הזמינות מקשות על כולנו. זה בסיסי. (יש רק קופת חולים אחת, שמשרתת רק את לקוחות "כללית" וגם היא פתוחה רק שעתיים ביום, שלוש פעמים בשבוע).

עבודת פרילנס

האמת, לא. בגלל זה אני עובדת מעט וחיה באופן גבולי.

ישנן עבודות במלצרות, אבל זה לא מומלץ לכולם.

באזור האוניברסיטה ובאזור מגוריי אין אזורי בילוי רבים, אלמעט פאב המעונות בשם "איינשטיין".

שאלה נורא כללית. קשר בין סטודנטים משתנה בין פקולטה לפקולטה. (יש כאלה שיאמרו שהקשר חם יותר במדעי הרוח, אבל מנוכר ותחרותי במשפטים).

אני לומדת כבר עכשיו בתואר השני.

אין תקציב בחוג שלנו, מה שמונע ממני מלעבוד כמתרגלת או בתפקיד אחר.