ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי תקשורת המכללה האקדמית עמק יזרעאל

התחום תמיש משך אותי ולא רציתי להסתפק רק בלימודי תעודה.

עשיתי מכינה, והמסלול הוא לא קשה לכניסה, אבל הרף עולה משנה לשנה

בינה ניר כמרצה, דנה זקס כמתרגלת ענבר טובי ( מתרגלת שכבר לא מתרגלת לצער הסטודנטים)

עמית ורשיבסקי, מתרגל.

רוב המרצים הידועים יותר נמשכים יותר למוסדות מהמרכז, דבר שלא הוגן לתלמידי הפריפריה

נקודה חזקה: מרצים מקצועיים
נקודה לשיפור: אינטרט אלחוטי גרוע מאוד,האוכל לא הולם ואין אפשרויות (פלפלת)

אין

דירה שכורה – שותפים
גר בחיפה, עם עוד 2 שותפים, לאחר שנה א' במושב סמוך למכללה, שבו המושב הפך את השכרת הדירות לסטודנטים לעסק כלכלי המנוהל בחמדנות, במקום אופציה של עזרה לסטודנטים וקידום האזור שאלמלא המכללה היה שומם מאדם, בוודאות.

לא ממש, אני גר רחוק יחסית, אבל אחרי ניסיון של שנה של מגורים בקרבת המכללה וקושי רב להתפרנס שם בכבוד בסיסי, אני נאלץ לגור רחוק יותר על מנת להתפרנס.

עבודות מזדמנות אינטנסיביות, אבל כל הזמן (ספירות מלאי, סקרים וכדומה)

אפשרי לגמרי, ולא רק בלהביא אוכל לאנשים, לענות במוקד טלפוני או לאבטח בלילות, אפשרי מהרגע הראשון, אבל השילוב ביניהם משאיר אותך תשוש. המעסיקים בעבודות שלא מאופיינות לסטודנטים לא ממש גמישים לסטודנטים, ואם תוסיפו על זה מילואים תקבלו שילוב שיכול להתיש אדם ברמה המנטלית כמו גם הפיזית.

רוב העבודות הסטודנטיאליות הן מלצרות או שירות לקוחות כלשהו, וכיוצא חברה סלולרית (3 שנים) אני יכול להגיד בביטחון שזה "כלא" כי גם אחרי תקופה ארוכה של מתן שירות שוחק, אין יכולת להתקדם מכיוון שאתה מקוטלג כסטודנט שלא יכול לאייש את המשרה

באזור מגוריי יש מגוון מהנ"ל, אך בתור סטודנט זה יותר מלח על הפצעים מכיוון שהכסף מיועד לדברים החשובים באמת כמו שכ"ד,שכ"ל, נסיעות\דלק וכדומה

לגמרי. החברויות שנרקמות ממשיכות הרבה אחרי שעות הלימודים

המכללה היא איפשהו חממה קטנה, ומטעמי נוחות של הכרת המוסד מבפים על כל מנגנוניו מהווה שיקול בבחירה הנ"ל.

ניסיתי אך באופן אירוני כל המשרות ההתחלתיות בתחום הנ"ל הן לעולם לא בשעות סטודנטיאליות אל פול טיים במינימום שכר.