ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון הכשרת מורים ליסודי ובחינוך המיוחד מכללת לוינסקי לחינוך

בחרתי בתכנית שהמכללה הציגה בזמנו כ"תכנית משולבים" בראיון ובשיחה עם עובדת סוציאלית שאמורה לתת ייעוץ בהרשמה, התכנית הוצגה כאחת שרוצה להביא לשינוי חינוכי וחברתי אמיתי. שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הלימוד הרגילות. בפועל אני לומדת קורסים סגרגטיביים- אלו הנוגעים בחינוך המיוחד ואלו בחינוך ה"רגיל". לא מדברים ומכשירים אותנו כמעט בכלל לעיסוק בשילוב של התלמידים בשטח ו"העיזים" שהשילוב מזמן. כיום לאחר שהעלנו טענות אלו בפני ראשי המכללה, הם בוחרים להדגיש שהתכנית היא דו חוגית, כך שכעת זה לגיטימי שלא ניתן מענה כמצופה מתכנית השילוב. אם זאת ההכשרה להוראה בכיתות חינוך מיוחד והכשרה בתחום הדיסצפלינרי שבחרתי בחינוך ה"רגיל" עונים על ציפיותי.

בגלל שלומדים בכיתות יחסית קטנות בסביבות ה40 סטודנטים בקורס פלוס/ מינוס. לרוב ישנה הרגשה מאד קרובה ונינוחה בין הסטודנטים למרצים וגם בגלל שאין במכללה מתרגלים, כך שהאדם מולו אתה מתקשר הוא יחיד.

אני מאמינה שהאנשים שמגיעים להרצות במכללה מובילים ובעלי ניסיון בתחומם, אבל אני לא מרגישה שלומדים משהו שמחדש לי. לרוב שה מאד כללי ואפשר להסתפק בקריאת הביבליוגרפיה בלבד ולא להגיע לשיעורים (אבל יש נוכחות חובה, בכל הקורסים) כך שאני לא מתרשמת מרמת הלימוד והאתגר

בסדר, מקרים חריגים שנתקלים באטימות. סך הכל על הכיפאק.

אין מספיק שקעים חשמליים בכיתות, הקפיטריה יקרה מאד והיא מונופול במכללה. שירותי הדרכה חינוכיים ספריית מכלול לימודים ומרכז סל"ה פתוחים בשעות לא קוהרנטיות ללו"ז הלימודים. פתוחים בשעות שבהם מתקיימים קורסים בהם הנוכחות חובה. בשעות הבוקר לפני תחילת יום לימודים סגורים ואחרי יום הלימודים גם כן סגורים, כך שיש עומס מיותר בזמן ההפסקות (10 דקות בין שיעור לשיעור)