ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי מדעי המזון המכללה האקדמית תל חי

בחרתי במסלול מדעי התזונה (שמשום מה לא מופיע אצלכם ברשימה), כי זה כמו תואר בביולוגיה רק מעניין יותר, כי מדובר בבני אדם שמטפלים בהם ומסלולים מטבוליים, וקורסים פרה-רפואיים. מה גם שבסוף התואר אחרי הסטאז' יש עבודה, ולא חייבים להמשיך לתארים מתקדמים יותר (למרות שאני כן רוצה בכך).

יש לי נתוני קבלה שמתאימים גם לפקולטה לחקלאות, אבל בגלל ההרשמה המאוחרת לא קיבלו אותי. בתל חי גם התקבלתי וגם קיבלתי מלגה בגובה 10,000 ש"ח בגלל ציון פסיכומטרי.

פרופ' ערן דולב, ועוד כמה. אבל הוא במיוחד. בעל ידע מרשים, ומלמד אותנו להיות מטפלים אנושיים.

בכל מקום יש מרצים שהם פחות טובים. אני גם לא רוצה להשמיץ, וגם מאמינה שזה לא יעזור, כי חלק מהדרישות הוא העברת הרצאות, ככה שגם אם אין יכולת הרצאה- הם יישארו מרצים.

שוב. תכנית מצויינים. יש פה מרכז תמיכה מעולה לסטודנטים לקויי למידה, אבל אין השקעה בסטודנטים טובים שיגיעו לכאן ולא ירצו ללכת לפקולטה ברחובות. חסר לי גם שהמעבדות לא ממוקמות במכללה, אלא באיזור תעשיה של ק"ש, אבל בעתיד הן יעברו לאוניברסיטה, וחסר לי השיתוף של מרצים במחקרים שלהם.

נקודה חזקה: יש כמה מרצים שהם נכס
נקודה לשיפור: סידור לא מספק של קורסי הבחירה. בסמסטר א' כל הקורסים המשעממים והמעניינים בסמסטר ב', אז נוצר עומס.

בסבב א' אני מתקבלת לכל המוסדות, ובסבב ב' ניסיתי לאוני' העברית ולא התקבלתי

מעונות
ממוקמים בקרית שמונה. המעונות החדשים

תחבורה זוועתית. אנחנו חיים על טרמפים, ומכוניות (מי שיכול להרשות לעצמו). המעונות ממש לא ליד מוסד הלימוד, וחבל. הם בקרית שונה. יש מכונת כביסה אחת במעונות, והיינו שמחים אם יהיו עוד. החנות כלי כתיבה בקמפוס יקרה עד אימה, אבל יש באיזור התעשיה הדרומי חנות זולה (שלצערנו בלי אוטו קצת קשה להגיע אליה). קרית שמונה זו לא עיר טובה לסטודנטים. מה גם שלא כולם גרים בק"ש (כמו שבאב"ג כולם גרים בב"ש), אז הגיבוש א מי יודע מה.

מלמדת סטודנטים שיעורים פרטיים בכימיה וביולוגיה.

רק אם פורסים ל-4 שנים. התואר בתזונה הוא עמוס, ובלתי אפשרי לעבוד מבלי שפורסים. בעיקר לא בשנה השלישית.

כמעט ואין עבודות. בקושי יש מלצרות. למזלי יכולת ההוראה שלי מביאה לי משכורת.

יש 5 פאבים, שאולי לשנייים מהם אני הולכת, וגם זה כבר מתחיל להמאס.

סביר. חסר הגיבוש. אחרי השיעור כל אחד חוזר לדירה שלו. במעונות יש שכנים, אז זו קבוצה מגובשת וגם בתוך כל קיבוץ.

מעדיפה בטכניון/אוניברסיטה העברית/רוקפלר בניו יורק.

עדיין לא, כי אסור לנו לעבוד עד סוף הסטאז' והמבחנים הממשלתיים, שמגיעים רק כשנה-שנתיים לפחות אחרי סיום התואר.