ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי פיסיקה (דו חוגי עם מדעי הקוגניציה) האוניברסיטה העברית

לקחתי קורסים בקוגניציה במכון מגיד כשהייתי חיילת, חשבתי שהתחום מעניין. מאחר וחייבים לשלב עם תחום אחר האפשרויות שנראו לי הכי מעניינות הן פיסיקה ומדעי המחשב. בחרתי פיסיקה כי אני חושבת שבתואר מקבלים כלים חשובים באופן כללי.

רף הקבלה לפיסיקה נמוך. לקוגניציה גבוה מאד - דרוש פסיכומטרי גבוה.

עד כה עשיתי בעיקר קורסי חובה. מכניקה אנליטית הוא קורס יפה, תורת הרצף, מבוא ללוגיקה של קוגניציה.

אין קורס שלא הייתי ממליצה עליו - יש מרצה שלא הייתי ממליצה עליו..

חיים. וברצינות - קצת יותר הכוונה. בגלל שקוגניציה זה תואר משולב אז אין מישהו שממש יודע לעזור לי - מה כדאי לי לקחת כסטודנטית לפיסיקה קוגניציה.

נקודה חזקה: הקשב של סגל החוג לקוגניציה. מאד קשובים לסטודנטים, תמיד מחפשים איפה להשתפר.
נקודה לשיפור: מגוון קורסי בחירה בקוגניציה - היום יש מגוון רחב בפסיכולוגיה, בלשנות וחינוך ופחות בתחומים שיותר מעניינים אותי.

לא.

דירה שכורה – שותפים
ירושלים, רחביה.

מתאים מבחינת תשתית, לא מתאים מבחינת מחיר.

בצורה חלקית מאד מאד. שיעורים פרטיים קצת במהלך הסמסטר.

בשנה וחצי הראשונות אני חושבת שזה כמעט בלתי אפשרי לעבוד, אלא אם זה בא ממש על חשבון הלימודים.. אחר כך אפשר לעבוד, חלקית..

מלצרות, יש סטודנטים שעובדים במעבדות באוניברסיטה. אין מספיק עבודות היי טק כמו שיש למשל במרכז ליוצאי יחידות טכנולוגיות למיניהן..

כל הנ"ל..

כן. אבל גם הכרתי הרבה אנשים שבאו ללמוד בירושלים.

אני שוקלת אבל יתכן וזה יפול משתי סיבות: 1. להבנתי המסלול הרלוונטי קשיח (ישיר לדוקטורט) אבל לא ביררתי מספיק. 2. הסיבה היותר משמעותית היא רצוני לשוב למרכז. אבל המוסד עצמו מאתגר, ומכובד ולהמשיך לתואר שני במרכז לחישוביות עצבית למשל יכול להיות חויה מעניינת וטובה.

הייתי בראיון למעבדה באוניברסיטה, אולי תמורת שכר סטודנט אולי כהתנסות מעשית, ואני אמורה להתחיל לעבוד בקרוב.