ביקורת מקיפה על:
תואר שני חינוך אוניברסיטת בן גוריון

כי רציתי מקצוע (ייעוץ חינוכי), ידעתי שהמקצוע הזה משקף את היכולות, ערכים והאופי שלי.

לא היה קל כי מקבלים רק 15 סטודנטים כל שנה,אבל גם לא קשה. הייתי צריכה למלא טפסים, ביניהם לכתוב סיפור חיים. לאחר מכן היו 2 ראיונות שהתקיימו אחד אחרי השני. בהתחלה הייתי ברשימת המתנה. לא הייתי צריכה לעשות מכינה או להשלים קורסים, עמדתי בדרישות האקדמיות.

על המרצה עדס סהר- התפתחות קריירה והמרצה סמדר בן אשר-השיח האישי

קצת יותר תכלס, ללמוד על דברים ספציפיים שנצטרך לעשות במקצוע-כמו התאמות, כל מיני טפסים...אבל את זה לומדים בשטח ולא באוניברסיטה.

נקודה חזקה: פרקטיקום כבר בשנה א', סטנדרטים גבוהים
נקודה לשיפור: להוריד את שיטות מחקר ולהיות יותר גמישים

דירה שכורה - לבד
מיציתי את עניין השותפים

כן, יש הכל

חצי משרה באוניברסיטה כרכזת מחקר, ובנוסף כראש צוות של קבוצה של מתמודדים עם מגבלות נפשיות אחת לשבוע.

אפשרי, אם כי יחסית לתואר שני זה לא קל כי הוא לוקח המון מהזמן הפנוי-יומיים לימודים (יום קצר ויום ארוך) וחצי יום של פרקטיקום ועוד עבודות בנוסף לכך

יש, בעיקר בתחומים החברתיים (הדרכה,הובלה של פרוייקטים, התנדבות).

יש כמה פאבים שרק סטודנטים הולכים אליהם

כן-אווירה מאוד חמה וקהילתית, כמו בועה

כבר לומדת תואר שני באותו מוסד

טרם, בשביל זה יש את החיים שאחרי התואר. עם כי תמיד עסקתי בדברים נושקים(הדרכה והובלה חברתית)