ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי עיצוב גרפי התמחות במדיה מודפסת המרכז האקדמי ויצו חיפה

מאז ומתמיד חשבתי "מה מסתתר מאחורי כל הפרסום, הכרזות, השילוט שאנחנו רואים ביום יום, מי עושה את הכל?" וכשהתחלתי לחקור בנושא הבנתי שעיצוב גרפי זה שם שכולל בחובו כל כך הרבה סעיפים, תחומי ידע, עשיה שמתפצלת לכל כך הרבה כיוונים שונים...הבנתי שמדובר בעולם שלם , אחר, שונה ומרתק.

אני באופן אישי התחלתי במכינה בסטודיו 6B , סטודיו מוכר מאד, ובמכינה נתנו לי סריקה כללית ולא מעמיקה מדיי לגבי מהו עיצוב בכלל ועיצוב גרפי בפרט ע"י מתן של תרגילים שונים שאותם הייתי צריכה לעשות בבית וגם חלקם ביצענו בכיתה. מדובר בתקופה קצרה שבה מנסים להכיל היכרות עם עולם שלם, משימה לא פשוטה בכלל! עם הזמן ולקראת תקופת בחינות הקבלה במוסדות המלמדים עיצוב הצטוותנו למנחה שעזר בבניה של תיק עבודות. לצערי לא התקבלתי בפעם הראשונה שניסיתי להתקבל לויצו..והבנתי שהרבה מזה היה בגלל שלא הייתי מספיק בטוחה בעצמי ובתיק עבודות שלי... הכנתי את עצמי יותר מדיי מראש לריאיונות קבלה עד ששכחתי להיות אני! באותה שנה החלטתי שבכל זאת אני רוצה להתחיל ללמוד, אז הלכתי ללמוד לימודי עיצוב במכללת סמינר הקיבוצים . לצערי, לא מיציתי את עצמי שם...והחלטתי שוב לנסות להתקבל לויצו בחיפה...בניתי לעצמי שוב תיק עבודות- חדש לחלוטין..והפעם- התקבלתי!!! הבנתי דבר חשוב לחיים- לא לוותר על העקרונות והרצונות שלך...

קורס שהייתי ממליצה עליו זה 'עיצוב גרפי' של שנה ב'

ציור

חסרים לי בתואר יותר יציאה מתחומי המכללה,יותר סיורים, יותר למידה מהשטח עצמו.

נקודה חזקה: יחס אישי
נקודה לשיפור: לעיתים- הקנייה של אווירת לחץ ועומס לא הגיוני שגורעת מהתפקוד ואופן הביצוע של עבודות

דירה שכורה - לבד
עם בן זוג

המקום בו אני מתגוררת לחלוטין מתאים לסטודנטים- יש תחבורה ציבורים מחוץ לבית, יש חנויות מסביב.

אני ממלצרת במסעדה.

האם זה אפשרי.? תלוי את מי שואלים... הכל עניין של הרגל וסידור לוח זמנים הגיוני... המעסיק לא תמיד גמיש, וגם לו דרישות של כמות מסויימת של משמרות במהלך השבוע... ואני צריכה לנסות לשלב בין העבודה, לבין הלימודים, וכמובן שיעורי הבית (ויש המון!) וכמובן לנסות שהעבודה לא תגנוב זמן מהלימודים.אך כשאין ברירה וצריך לממן לימודים ושכר דירה- מוצאים זמן לכל דבר..

מלצרות זאת העבודה הכי מבוקשת, גמישה ונוחה... יש ביקוש וכמובן עצה באיזור מגוריי ובאיזור הלימודים.

חיי החברה בויצו הם ידועים מאד, הקושי של הלימודים גורם לאיחוד "כולנו באותה סירה", בא לידי ביטוי בתוך הקמפוס, וגם מחוצה לו- קבוצות למידה, יציאה לפאבים, קולנוע, תערוכות, ימי הולדת, סרטים וכו'.

הקשר הוא מדהים.לא תחרותי.

מבחינתי אני מאד רוצה לעשות תואר שני, אך לא בארץ, אני אשמח לפתח את הכיוונים הבאים בחו"ל, קצת להרחיב אופקים ולהכיר סגנונות שונים.

עדיין לא... אני מתכננת לעשות זאת בקיץ הקרוב- שיהיה בהצלחה...