לימודי ניהול ותקשורת תואר ראשון המכללה למנהל

בחרתי את המסלול מכיוון שהתעניינתי בלימודי תקשורת עקב אהבתי לכתיבה. מהשוואה בין מוסדות אקדמיים שונים נוכחתי לדעת שלמכללה למינהל יש יתרון מכיוון שהיא מציעה תואר דו מסלולי, התנסות מעשית וכמות נכבדת של שיעורים מעשיים וקורסים המועברים על ידי גורמים בתחום. רציתי לצבור כמה שיותר ידע רלוונטי לתחום על מנת שאוכל להשתלב בו.

אני מרגישה שאכן למדתי המון, ושרוב התואר התמקד בידע שרלוונטי לתחום העיסוק ולאתיקה מאחוריו. התנסיתי רבות בכתיבה ובעריכה ואני מרגישה שקיבלתי כלים רבים, להם קיוויתי.

מבחינת הפן התקשורתי של התואר נהניתי מאוד ולמדתי המון על כתיבה עיתנואית, עריכה, כתיבת תסריטים, בימוי וכיוב'. במה שקשור לניהול - על אף שרוב הקורסים מעניינים, באיזשהו שלב יש תחושה שהם חוזרים על עצמם ו/או לא רלוונטים לתחום. למשל, קורס כמו ניהול משאבי אנוש שאיני מרגישה שתרם לי באיזשהו אופן.

לא לעשות תואר כדי לסמן וי. יש הבדל מהותי מאוד בין סטודנטים שבאים ללמוד ולהתנסות לבין אלה שרק רוצים לעבור. אפשר לצאת מהתואר הזה שיש בו פן מעשי נרחב עם תיק עבודות לכל דבר וגיליון ציונים שפותח דלתות, ובשביל זה צריך לנסות ללמוד ולהתנסות (למשל בהתנסות מעשית משמעותית) כי אחרת לא יתקבל מהתואר ערך מוסף אל מול מוסדות אחרים.

תמיד רציתי להיות עיתונאית וידעתי שזה מסלול טוב בהרבה ממה שיש באוניברסיטאות, בגלל התקציב הגדול, האולפנים וכו'.

שום דבר אף פעם לא זוהר באמת כמו שהוא נראה, אבל למי שרוצה ללמוד תקשורת, זה מסלול מעולה.

אין תגובה.

הרבה סבלנות בשנה ב'. שנה א' מהנה כל כך, תשאבו כל שניה. שנה ג', עייפים ורוצים הביתה, אבל זה כבר מאמץ אחרון בהחלט ולא לחוץ כמו שנה ב' העמוסה לעייפה.

מאחר ורציתי לעבוד בתחום התקשורת בישראל וידעתי שהמכללה למינהל תהיה המקום הטוב ביותר לתת לי את ההזדמנות הזו.

כן, רציתי ליצור לעצמי את האפשרות הטובה ביותר להשתלב בשוק העבודה והצלחתי לעשות זאת דרך המכללה והכלים שקיבלתי והאנשים שהכרתי

התואר נותן כלים רבים והחשוב מביניהם הוא חשיבה ביקורתית.

לנסות לנצל את כל הכלים שניתן לקבל מחוץ למסגרת החובה בלימודים - ויש הרבה כאלה

אני רוצה להיות עיתונאית על מנת שאוכל להביא סיפורים אנושיים מרגשים על התגברות על הקושי שתוכל לתת השראה וכוח לאנשים העוברים שחיקה יום יומית במקום העבודה, בחיי הזוגיות וכדומה.

במסלול הזה למדנו הרבה על התיאוריה וכל מה שמסביב (אתיקה, זכויות יוצרים וכדומה) אך מעט מאוד פרקטיקה. חסר הניסיון ופיתוח המיומנות.

אין מספיק תרגולים כך שכשאנו חוזרים הביתה אנו צריכים ללמוד הכל מחדש לבד ולנסות לפענח את הדברים יחדיו בפייסבוק. אם היו שיעורי תרגול הציונים היו גבוהים הרבה יותר וכך גם הביטחון של הסטודנטים. בנוסף, ישנם הרבה מאוד סטודנטים בכל הרצאה. בין 40 ל100, זה יותר מידי. חסר יחס אישי וכשיש הרבה אנשים הקשב והריכוז פוחתים.

לחשוב האם הם מעוניינים יותר בלימודי התיאוריה או בלימודים מעשיים. בנוסף להיות בטוחים כי זה מה שרוצים ללמוד כי קשה להתמיד וללמוד משהו שאתה לא באמת אוהב. אם אוהבים את זה, כדאי ללמוד את זה. והכי חשוב להשקיע כמה שיותר, כי כעת אנו בונים את העתיד שלנו.

תקשורת זהו תחום שהכי מדבר אליי, אני רוצה לעסוק בחדשות והגשה בטלויזיה ולכן היה מן הראוי שאלך למסלול זה

לא התעמקנו לגמרי הרבה בדברים המעשיים שאותם רציתי יותר לחוות ובהם רציתי יותר לקבל נסיון בשביל העולם האמיתי בחוץ

מרוצה לרוב. ישנם פה ושם כמו התנהלות לא תקינה אך זה לא קשר בהכרח לרמת הלמידה

להבין שזה 3 שנים מהחיים, הן עוברות מהר וצריך להנות כמה שיותר

מתוך עניין בעיתונאות

קצת חוזר על עצמו ולא נותן מספיק כלים פרקטיים

די חוזר על עצמו ולא מאתגר

ללכת לאוניברסיטה, חבל על הכסף

כי אני רוצה ללמוד עיתונאות וכתיבה עיתונאית

יש במסלול חוגים וסדנאותת בעיקר בנושא של כתיבה עיתונאית אקטואלית, ציפיתי גם לכתיבה מגזינית יותר

המתרגלים לא תמיד נוכחים בשיעור ואין כמעט אינטרקציה עמם

לבוא עם ראש פתוח ויצירתי. לא להיות סגור ולהיות מוכן להשתתף בפרוייקטים שונים