פר"ח - פרויקט החונכות

מה שהחל בתור קומץ מדענים וסטודנטים המעניקים עזרה לתלמידים במצוקה, הפך עם השנים לפרוייקט החונכות הגדול מסוגו בעולם. פר"ח הינו פרוייקט חונכות המעסיק כיום אלפי סטודנטים המשמשים כחונכים אישיים לתלמידים במצוקה.

בשנת 2008 זכה הפרוייקט בפרס ישראל על מפעל חיים בזכות תרומתו המיוחדת לחברה ולמדינה. השופטים נימקו את הבחירה בין היתר בכך שהפרוייקט נגע בחייהם של למעלה ממיליון איש ב207 יישובים בארץ, בין סטודנטים ובין חניכים, שלקחו חלק בפרוייקט מאז הקמתו. פר"ח משלב בתוכו את מגוון החברה הישראלית, ערבים ויהודים, דתיים וחילונים, מכל חלקי הארץ. מדי שנה במסגרת מקבלים אלפי סטודנטים במסגרת הפרוייקט מלגות, על מנת שישקיעו בפעולות חניכה שונות כגון החניכה האישית, פעילויות העשרה, שיעורים וכו'.

קצת היסטוריה

פר"ח החל את צעדיו הראשונים במכון ויצמן למדע ברחובות, בשנת 1973. הדוקטורנט רוני עטר הגה את רעיון החונכות, וביחד עם פרופסור חיים הררי גייס סטודנטים ופרופסורים נוספים שיצאו לחנוך תלמידים מתקשים ברחובות ולסייע להם ברמה הלימודית. שנתיים לאחר מכן קיבל את תקציבו הראשון שהספיק לכמה מאות מלגות, ואכן מאה סטודנטים מהפקולטה לחקלאות ברחובות היו הראשונים שקיבלו מלגה בתמורה להתנדבותם כחונכים בבתי ספר באיזור רחובות ויבנה. בשנת 1976, הייתה אוניברסיטת בן גוריון הראשונה להצטרף לפרוייקט פר"ח מבין האוניברסיטאות. לאחר שלוש שנים הצטרפו באופן רשמי שאר המוסדות להשכלה גבוהה. מאז פר"ח התפתח וגדל, הוקמו במסגרתו מרכזי העשרה לתלמידים, מרכזי ה"חווידע" ברחבי הארץ, ופרוייקטים נוספים רבים. בהתאמה, גם קהל היעד אליו פר"ח פונה, הורחב בצורה ניכרת.

התרומה לקהילה

כיום, במסגרת החונכות קיימים מגוון פרוייקטים מסוגים שונים. בנוסף לחניכה המסורתית, אחד על אחד, מתבצעים גם קורסים בנושאים חינוכיים שונים, כגון בריאות, מדעים, אזרחות, מנהיגות ועוד. גם התפיסה של צורת החונכות השתנתה עם הזמן. בנוסף לסיוע לימודי, מנסים בפר"ח להציע תמיכה רגשית לחניכים, שבאה לידי ביטוי ביחסי "אח גדול" בין החונך והחניך ובמרכזי העשרה הפועלים מעבר לתחום הלימודי.

פר"ח עוזר לילדים בעלי קשיים לימודיים, חברתיים או רגשיים מאזורי מצוקה, ילדים עולים, ילדי אסירים, ילדים בעלי צרכים מיוחדים וגם לסטודנטים מתקשים. כמו כן קיימות מסגרות להכנה לבגרות במקצועות הכרחיים.

קצת פרטים על החונכות

בכדי להצטרף לפר"ח צריך לעבור כמה שלבים פשוטים.

ההרשמה באינטרנט נפתחת במהלך חודש אוגוסט. המועמד ממלא את פרטיו האישיים, ומציין את הפעילות בה הוא מעדיף לעבוד מבין מגוון אפשרויות החונכות ואת המיקום המועדף עליו. לאחר מכן, יצטרך המועמד להמתין לפתיחת שנת הלימודים האוניברסיטאית, אז יזומן לראיון אישי עם הרכז או לסדנת מיון. רק אז, יקבע אם ישובץ לחונכות בפר"ח.

עקב מספר התקנים המוגבל, השיבוץ נקבע על בסיס מקום פנוי, כאשר המועמדים הטובים ביותר נבחרים.

על הסטודנט החונך בפר"ח להתחייב למספר שעות שנתיות בהתאם לתפקיד בו הוא שובץ. בחונכות האישית למשל, הסטודנט מחוייב בשני מפגשים שבועיים עם החניך, שאורך כל אחד מהם הוא שעתיים לפחות, זאת בנוסף למפגש חודשי עם הרכז, מפגשי צוות דו-שנתיים והכנה מוקדמת בבית של הפעילויות. לעומתם, סטודנטים הפועלים במרכזי ההעשרה של פר"ח מחוייבים במספר שעות גבוה יותר מחד, אך פטורים ממפגשים אישיים עם הרכזים ומההכנה המוקדמת בבית מאידך.

בתמורה לחונכות, הסטודנט מקבל מלגה על סך4562 ש"ח – כמחצית משכר הלימוד – בתוספת החזרי נסיעות עד למחצית מחירו של כרטיס חופשי חודשי באיזור מגוריו של החניך. קיימת אפשרות לקבל נקודות זכות בתמורה לחונכות בפר”ח, לעיתים אף בנוסף למלגה, ולא במקומה.

ה"חווידע"

פרוייקט נוסף הפועל במסגרת פר"ח הוא ה"חווידע טבע" - מרכזי מדע אינטראקטיביים וחוויתיים שהוקמו בשיתוף עם חברת התרופות "טבע", זאת בעקבות הצלחת חוגי המדע שהפעיל פר”ח בבתי ספר. החווידע הראשון הוקם בבאר שבע בשנת 1983 מתוך מטרה ליצור סביבת למידה בלתי פורמאלית, נעימה ומהנה כדי לקרב את הילדים אל עולם המדע.

המבקרים מוזמנים להתנסות בעצמם תוך משחק עם המוצגים וכך לחקור באופן פעיל תופעות מדעיות שונות. מאחורי הפעילות עומדת ההנחה שילדים סקרנים מאוד כלפי העולם שמסביבם וכי צורת הלמידה המיטבית היא בעזרת התנסות ישירה ועצמאית. הילדים נחשפים לתופעות מדעיות המוכרות להם מחיי היומיום בפעילויות המותאמות לגילם.

כיום פועלים עשרות סטודנטים בתשעה מרכזי חווידע הפרושים בכל רחבי הארץ. הסטודנטים, המגיעים בדרך כלל מתחומי המדעים והטכנולוגיה, ביחד עם צוות פר"ח, משמשים כמדריכים במקום לאחר שעוברים את ההכשרה המתאימה.

מספרי טלפון, כתובות אימייל וקישורים שהופיעו בכתבה המקורית הוסרו.