שכר לימוד

כבר שנים רבות מחקרים שונים המבוצעים ברחבי העולם מוצאים כי ההשקעה הבטוחה ביותר בהון אנוש היא השכלה, במיוחד השכלה אקדמית. גם בארץ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מאמתת מסקנה זו מידי שנה בשנה. כך לדוג' עלה מנתוני הלמ"ס לשנת 2008 כי כל שנת לימוד נוספת מעלה את השכר הממוצע ב1.5%, ובמרבית תחומי התעסוקה כשכירים תואר אקדמי מעלה את השכר ב25% בממוצע. מכל בליל המספרים והעובדות הללו ניתן להסיק מסקנה אחת פשוטה: שכר לימוד היא השקעה ששכרה בצידה. אך כמה זה יעלה לנו?

השאלה מעט מורכבת ממה שניתן היה לחשוב. נדבר תחילה על שכר לימוד אוניברסיטאי, ולאחר מכן נעיין במכללות ומוסדות הלימודים הגבוהים האחרים הפועלים בישראל.

שכר לימוד אוניברסיטאי לתלמידי תואר ראשון הלומדים עומס של 100% (כלומר לוקחים את כמות שעות הלימוד, הנמדדת בנקודות לקורס, כפי שנקבע בתוכנית הלימודים, בדרך כלל 18-30 שעות לימוד שבועיות לסמסטר) הוא 9300 שקלים לשנה אקדמית.

שנה אקדמית כוללת שני סמסטרים, אביב וסתו, כאשר ברוב הפקולטאות בארץ מקובל להתחיל את הלימודים בסמסטר הסתו, אך הדבר לא משנה מבחינת שכר לימוד. חלק מהקורסים, במיוחד קורסים בסיסיים הנדרשים במספר מסלולי לימוד (חדו"א, מבוא לכלכלה, כימיה כללית, אלגברה לינארית וקורסי מכינה מסויימים), מועברים גם בקיץ, אולם השתתפות בקורס קיץ דורשת תוספת תשלום בדרך כלל (300-500 שקלים לקורס, תלוי בהיקף הקורס).

במידה וברצונכם לקחת קורסים נוספים, כך שהעומס עולה על 100%, תידרשו להוסיף על שכר הלימוד הבסיסי, בתלות כמובן בכמות הקורסים הנוספים וגודלם. כך לדוגמא אם תרצו להוסיף קורסים כך שהעומס סך הכל לסמסטר יעמוד על 150%, שכר הלימוד יעלה גם הוא בערך בשיעור זה ואף יותר. כמו כן, במידה ולא הגעתם ל18 נקודות זכות (המקבילות בדרך כלל ל18 שעות שבועיות לסמסטר), לא תשלמו את כל שכר הלימוד, אלא על כל קורס בנפרד. כפי שכבר וודאי הבנתם, שכר לימוד לכל קורס יקבע לפי הקפו, וינוע בין 900 ל1500 שקלים.

אופציה זו מומלצת במיוחד לתלמידי תיכון או אנשים עובדים שברצונם להתנסות במקצועות אקדמיים מסויים ולהפחית מהעומס אם וכאשר יחליטו ללמוד. עם זאת, חשוב לזכור כי הקורסים לא תקפים לעד, ובמקרים רבים ניתן להשתמש בקורסים לסגירת תואר רק עד 7 שנים מיום הבחינה.

למרות שרבים חושבים כי שכר לימוד אוניברסיטאי בישראל הוא הוצאה כבירה, למעשה רוב מחיר ההוראה מסובסד על ידי המדינה. הסטודנטים משלמים פחות משליש מעלות הלימודים לשנה. סיבסוד המדינה ניתן רק לשבעת האוניברסיטאות וכן לכמה מאות של מכללות אקדמיות. מכללות פרטיות, כמו המכללה למנהל בהרצליה, לא נהנות מסוג כזה של סבסוד, ועלות הלימודים בהן לשנה עולה על 30000 שקלים.

מה לא כולל שכר לימוד?

חשוב מאוד להוסיף כי המספרים שנקבנו כוללים את התשלום עבור שכר לימוד בלבד. שכר לימוד אוניברסיטאי אינו כולל הטבות נוספות המסופקות לרוב על ידי האוניברסיטה לתלמידיה, כגון שירותי אבטחה, שירותי מחשוב והודעות SMS, ובמקרים מסויימים שירותי בריכה ומתחמי ספורט.

על כל אלו גובה כל מוסד לימודים תשלום נפרד, בדרך כלל תחת הכותרת "תשלומי רווחה". לרוב תשלום זה לא הכרחי בשביל להשתתף בבחינות ולהיות זכאי לתואר, אולם כיוון שמדובר בכמה מאות שקלים בודדים לשנה, מומלץ ביותר לא לוותר על הנוחיות הקטנות הללו.

לבסוף, רוב האוניברסיטאות וחלק מהמכללות מציעות אפשרות למגורים במעונות או דירות מסובסדות שעל ידי המוסד הלימודי. בדרך כלל מדובר בתנאי מגורים זולים משכירות רגילה, והתשלום עבור המגורים, כמו גם עבור שירותים נלווים (חשמל, במקומות מסויימים מים, אבטחה, מחשוב, חיבור לאינטרנט, שירותי כביסה ועוד) מתבצע כמובן בנפרד, בדרך כלל בתשלום דו חודשי.

התשלום נעשה בדרך כלל על פי פנקס תשלומים הנשלח לבית הסטודנט עם תחילת הלימודים. עם תחילת התואר נדרשת מקדמת שכר לימוד על סך כ2000 שקלים, ויתרת הסכום בכמה תשלומים לאורך השנה. במידה ותשלימו את כל הסכום בתחילת השנה, תקבלו בדרך כלל הנחה של 2-5% מהסכום הכולל, כך שאם ברשותכם סכום כזה (ניתן כמובן להשתמש בפיקדון הצבאי), מומלץ מאוד לעשות כן. במידה ותפגרו אחר התשלומים, יתכן ותיאלצו לשלם קנס של כ200 שקלים עבור כל תשלום מאוחר.

ברוב מוסדות הלימוד נדרש כל סטודנט להנפיק כרטיס נבחן בכדי להשתמש בבחינות סוף הסמסטר. כרטיס הנבחן הוא כלי בידי המוסד האקדמי לוודא כי הסטודנט אכן שילם את כל חובותיו. מנסיונו המר של כותב שורות אלה, מומלץ מאוד לוודא זכאות להנפקת הכרטיס מבעוד מועד, שכן אין דבר פחות נעים מלהיזרק מבחינה אליה התכוננתם רבות.

כיצד מתמודדים עם שכר לימודים גבוה?

10000 שקלים בשנה עבור שכר לימוד אוניברסיטאי בלבד הוא סכום גדול, אפילו גדול מידי עבור חלק מן הסטודנטים הנאלצים לשלב עבודה ולימודים ולממן מלבד שכר לימוד גם את מחייתם. מרבית המוסדות האקדמיים מציעים מגוון רחב של אפשרויות סבסוד ומלגות שונות למימון שכר לימוד. קיים מגוון אדיר של מלגות, אולם המלגות שמציעים מוסדות הלימוד מתחלקות להשגיות וסוציאליות.

המלגות ההשגיות ניתנות עבור השגים אקדמיים ראויים לציון, ועבור רוב רובם של הסטודנטים מדובר במטרה שמעבר לגבולות המציאות. המלגות הסוציאליות, לעומת זאת, המוצעות בדרך כלל על ידי הדיקן לענייני סטודנטים, מושתתות על בעיות סוציאואקונומיות, ומשתמשות בחישובים מסובכים הכוללים את הכנסתו של הסטודנט, הוריו ומשפחתו בכדי להחליט על זכאות למלגה. בכל מקרה מומלץ ביותר לבקר במדור המלגות טרם תחילת הלימודים, ולהגיש את כל הבקשות הרלוונטיות במעוד מועד, שכן רוב המלגות נסגרות בסמוך לתחילת הלימודים

מספרי טלפון, כתובות אימייל וקישורים שהופיעו בכתבה המקורית הוסרו.