ב1976 החלה לפעול בישראל האוניברסיטה הפתוחה. בכך הפכה ישראל הקטנה למדינה בה פועלות שמונה אוניברסיטאות מחקר. למרות שהאוניברסיטה הפתוחה משמשת כאוניברסיטה לכל דבר, כפי שנראה בהמשך מטרתה לא היתה רק זו, אלא היו לה מטרות חברתיות רחבות יותר, אשר משמשים אותה עד היום.
אוניברסיטה הפתוחה היא אוניברסיטה שהרעיון שעומד מאחוריה הוא, אפשרות של סטודנטים להירשם ללימודים גבוהים ללא צורך בהצגת תעודות מלימודים קודמים או בחינות קבלה. בכך למעשה היא מאפשרת לכל אדם לא משנה גילו והישגיו הלימודיים ללמוד אצלה.
יש להחלטה זו משמעות חברתית רחבה מאוד. בעוד שאוניברסיטאות אחרות דורשות מהנרשמים להציג תעודות והישגים לימודיים (אינם מגבילים כמובן את גיל הסטודנטים), ובכך למעשה מנציחים ויוצרים פערים חברתיים (הרי ברור שמי שמצבו הכלכלי טוב יותר, יש לו יותר סיכוי להשיג ציונים שמתאימים ללימודים באוניברסיטה הרגילה), אזי שהאוניברסיטה הפתוחה התגברה על דרישה זו ולמעשה איפשרה לכל אחד להירשם ללימודים ולהנאות מתואר ראשון.
לימים האוניברסיטה הפתוחה נאלצה להתמודד גם עם מכללות פרטיות שונות שקיבלו אישור לקבל סטודנטים ללא הישגים לימודיים ולאפשר להם ללמוד אצלן, ולהנאות מתואר ראשון בסיום לימודיהם למרות שאילו היו פונים אל האוניברסיטאות הרגילות, סביר מאוד שכלל לא היו מתקבלים אליהן על בסיס הישגיים הלימודיים. אך האוניברסיטה הפתוחה טומנת בחובה שורה של יתרונות נוספים שהופכים אותה להרבה יותר כדאית ומשמעותית בסביבה האקדמית הישראלית.
ראשית, אוניברסיטה פתוחה להבדיל מאוניברסיטאות ומכללות אחרות, מאפשרת לימודים מרחוק. הכוונה, אין צורך להגיע לכיתה וללמוד אלא מספיק לרכוש ספרים של הקורסים וללמוד באופן עצמאי בבית. למידה מרחוק מאפשרת לסטודנטים עובדים, נשואים או כאלה שאינם יכולים להגיע לקמפוס הלימודים (מסיבות טכניות) ללמוד לתואר בצורה רגילה. זו הסיבה שהנרשמים ללימודים באוניברסיטה הפתוחה נדרשים הרבה יותר למשמעת עצמית מאשר סטודנטים במכללות ואוניברסיטאות שמחויבים להגיע לכיתה וללמוד. יתרון זה איפשר במהלך השנים לחיילים, תלמידי תיכון ואף אנשים מבוגרים לסיים תואר בזמן שירותם הצבאי, לימודים בתיכון או עבודה.
שנית, תואר של האוניברסיטה הפתוחה מוכר בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה ובכך נפתחת הדלת בפני אותם סטודנטים שמסיימים תואר, לעבור ללימודים מתקדמים באוניברסיטאות אחרות. לעיתים נדרש מהם לבצע השלמות לתואר. כיום האוניברסיטה הפתוחה מעניקה תואר שני במספר מקצועות, אך רוב הסטודנטים שלה אשר רוצים ללמוד לימודים מתקדמים, מעדיפים לעשות באוניברסיטאות הרגילות, שם המחקר יותר פורה.
שלוש, האוניברסיטה הפתוחה להבדיל ממכללות ואוניברסיטאות אחרות, מכילה מארג מקצועות רחב שכולל למעשה את רוב המקצועות שלומדים באוניברסיטאות רגילות פלוס מקצועות שאינם נלמדים שם. כך למשל מפעילה האוניברסיטה הפתוחה לימודי תרבות וחינוך רחבים מאוד. לעומת זאת היא לא מקיימת לימודי רפואה או משפטים.
ארבע, העשרה. עבור נרשמים רבים לאוניברסיטה הלימודים בה אינם מיועדים כלל לתואר. אלא מדובר בלימודי העשרה. בעוד שאוניברסיטאות אחרות לא מאפשרות זאת ודורשות מהסטודנטים לסיים את התואר, אזי שבאוניברסיטה הפתוחה איננה בוחנת מי יסיים את התואר ומי לומד רק לשם העשרת הידע.
שיטת הלימוד באוניברסיטה הפתוחה היא כזו. לכל קורס יש דרישות מסוימות הכוללות מבחנים ועבודות, זאת על מנת שהסטודנטים יעמדו בתנאי הקורס. אך הלימודים עצמם מתבצעים על ידי הסטודנט בביתו, בזמנו החופשי עם ספרי הלימוד של הקורס. בכל קורס יש מפגשי הנחייה שנערכים אחת לשבוע (מה שנקרא שיעור מוגבר) או אחת לשבועיים (שיעור רגיל) הסטודנטים לא חייבים להיות נוכחים בשיעורים אלו. בחלק מן הקורסים הסטודנטים נהנים מהנחייה גם באמצעות אתרי האינטרנט של הקורס או שיעורים מוקלטים שלו. חשוב לציין הדרישות בקורסים השונים דומות לאלו של האוניברסיטאות הרגילות.
האוניברסיטה הפתוחה מפעילה היום לימודים כמעט בכל ישוב בארץ ואם לא אז בכל איזור. המרכז הראשי של האוניברסיטה יושב ברעננה והיא פועלת באמצעות שורה של מכללות שונות שפזורים ברחבי הארץ. כמו כן מפעילה האוניברסיטה שורה של בתי ספר, דוגמאת דיאלוג בית הספר לשפות, חשיפה בית ספר לתקשורת, מירב בית ספר לרפואה משלימה, תפנית בית ספר למנהלים, תפניטק בית ספר למחשבים, דיפלומה בית ספר ללימודי תעודה ואסכולות בית ספר ללימודים רב תחומיים.
כיום כוללת האוניברסיטה הפתוחה יותר מ40 אלף סטודנטים והיא נחשבת לאוניברסיטה הגדולה בישראל.
מספרי טלפון, כתובות אימייל וקישורים שהופיעו בכתבה המקורית הוסרו.