פסיכולוגיה תואר ראשון בהאוניברסיטה העברית בירושלים: כך זה נראה אחרי התואר

למדתי לפני כן קולנוע באוניברסיטת תל אביב ותוך כדי התואר התעניינתי בתיאוריות בפסיכולוגיה ופילוסופיה כך שכשהחלטתי לעזוב חשבתי שאלה הם התחומים שמעניינים אותי. לא חשבתי שאמשיך בכיוון של פסיכולוגיה אבל זה מה שקרה בסוף. התחלתי מתוך עניין בתחום בלבד. ידעתי שהתואר בפסיכולוגיה הוא קשה ולא מעמיק בתיאוריה אלא מתרכז במיוחד במבואות וכדומה אבל הייתי מוכנה להתחיל משם.

לא ענה על הציפיות כיוון שהציפיות לא היו גבוהות הוא כן ענה עליהן אבל בכל זאת הייתי מופתעת מהקיצוניות שבה לא לומדים פסיכולוגיה בחוג לפסיכולוגיה.

👍 ממליץ/ה:כל קורס שצבי כרמלי או יורם בילו מלמדים הוא מעולה. למדתי גם פילוסופיה - מאוד מומלצים פרופ הלברטל וכריסטוף שמידט.

ההרצאות בפסיכולוגיה הן בדרך כלל מול קהל ענק ואין יחס אישי בכלל. התחרותיות וההישגיות הם הדברים המרכזיים ואין דגש בכלל על עניין או יחס לסטודנטים.

זה תואר שעושים בעיקר כדי לסיים אותו והיחס של החוג הוא בהתאם.

לא הייתי מוותרת על ההזדמנות ללמוד בירושלים.

בהשוואה לתל אביב - הרבה יותר השקעה במתקנים ובכיתות אם כי בסיפריה תמיד חסרים ספרים.

לומדת תואר שני

כשעבדתי בתחום לא היה כל קשר בין הלימודים לבין העבודה. הלימודים הם לימודי מבוא כלליים ביותר והעבודה בתחום מספקת את ההדרכה הדרושה לתפקיד.

המגמה הקלינית באוניברסיטה העברית היא מאוד בעייתית. הדגש הוא לא על הפרקטיקה הקלינית הן בתהליך הקבלה והן בקורסים עצמם. היתרון היחיד שיש ללימודים בירושלים לתואר שני הם מסגרות הפרקטיקום שהן מעולות.