ריפוי בעיסוק תואר ראשון בהאוניברסיטה העברית בירושלים: כך זה נראה אחרי התואר

עניין- לימודים המשלבים מקצועות רפואיים , פסיכולוגיים ועל מגוון אוכלוסיות, רצון לעבוד במקצוע טיפולי,

ענה בצורה חלקית לא הכרתי את התחומים הרבים הקיימים ולרבים מהם נחשפתי מעט מדי בלימודים. כמו כן לא קיבלתי מספיק כילים מעשיים וידע פרקטי אלא בעיקר תיאוריה והלך מחשבה, שטובים לי אך לא מספיקים.

👍 ממליץ/ה:קורס נוירופסיכולוגיה

לרוב המרצים ניתן לגשת ולשאול שאלות, לפעמים מתחשבים בבקשות כמו שינוי מטלה או איחור בהגשה. מנגד מרצים רבים יודעים את החומר המקצועי אך אינם מצליחים להעביר את החומר בצורה מסודרת ומעניינת. מצגות מאוד מבולגנות ולעיתים לא מפרטים משום ש"זה במצגת" אך גם שם אין פיר

לוח הזמנים שהשתנה תכופות גם היווה בעיה. היה מעניין ולמדנו רבות על אוכלוסיות שונות אך היה חסר שילוב פרקטיקה- עבודה מעשית והתנסויות קצרות עם משוב. כמו כן, היה חסר בסיס ידע בנושא גישות כלליות בטיפול בעוד הציפיה של המרצים היתה שנדע זאת ולימדו בהתאם- מה שגרם ל

אוניברסיטת תל אביב

תנאי בית הספר (ללא מזגנים, ספריה מיושנת, כיתות לא נוחות) היו הבעיה העיקרית. מזכירת בית הספר נהגה בצורה לא מכובדת בחלק מהסטודנטים. לעיתים ההנהלה נענתה לבקשות אך לרוה פטרה את עצמה בטענה שאנו שייכים לגורמים רבים מדי ונופלים בין הכסאות. ההשמה היתה קלה במיוחד מאחר והתכנית קבועה לכולם ולא נדרשת הרכבת מערכת.

התקבלתי ואני ממתינה להתחלת עבודה בתחום- בשלבי בירוקרטיה. אעבוד חצי משרה בלבד.

קיבלתי ידע תיאורטי נרחב, לעיתים שטחי ורחב וכדאי היה להעמיק יותר בתחומים מסויימים. חסרה לי פרקטיקה- כילים קונקרטיים. כמו כן למידה דרך תיאורי מקרה ודיון עליהם חסרה לי מאוד.

אלמד תואר שני בוודאות- רצון ללמוד עוד וחוסר בטחון שגורם לי לרצות להמשיך להמקצע.