מדעי ההתנהגות תואר ראשון באוניברסיטת אריאל שבשומרון: כך זה נראה מבפנים

לא הייתי בטוחה מה ללמוד, אך ידעתי שאני רוצה משהו עם אנשים. אז יצא מצב שאני לא יכולה לטעות אם אני הולכת על מדעי ההתנהגות.

לא היה קשה. למרות האכזבה מהתוצאות של הפסיכומטרי, התעודת בגרות שלי היתה מספיק מרשימה בשביל לאזן והתקבלתי.

ענה בצורה מלאה אני בינתיים שבעת רצון מהקורסים המעניינים והמרצים המעולים.

👍 ממליץ/ה:פסיכולוגיה פיזיולוגית ופסיכולוגיה התפתחותית

👎 פחות:אין

אני מאוד מרוצה. לא פניתי להרבה מרצים אבל אלה שכן הייתי צריכה אותם ענו לי למיילים/ קיבלו אותי במשרדם בסבר פנים יפות וענו על צרכיי.

אין הרבה תרגולים (לא היה לפיזיולוגית) אבל הכי חשוב שהיה לסטטיסטיקה. אין תלונות על מה שיש.

חנייה

נקודה חזקה: המרצים שהייתי איתם בינתיים מקסימים. המרכז פניות יעילה ביותר. נקודה לשיפור: חנייה

עזרו לי מאוד במה שיכלו.

הכל מושלם, חוץ מהחנייה.

מעונות בקרוואנים.

אפשר להחמיא לקרוואן עד גבול מסויים אבל ניתן לחיות שם. באופן כללי החוויה חיובית ונחמדה מאוד. (במקרה הקרוואן שלי במיקום מעולה, אני ליד המכבסה, ליד המשרד).

בימי שישי בחנות בגדים.

אני עובדת בימי שישי משנה ראשונה. לי זה מאוד נוח כי אני לא לומדת בימי שישי. המעסיק גמיש, ובתקופת מבחנים מתאפשר לי לא להגיע פעמיים-שלוש או מאפשר לי ללמוד בעבודה כשלא עמוס. זה כמובן אחרי שהוכחתי את עצמי כעובדת טובה, רצינית ואחראית. והחנות גם ככה לא כל כך עמוסה בימי שישי.

יש מוקד, יש חנויות קטנות באיזור, קרביץ, אקדמון. אפשר למלצר בקפה קפה. אפשר גם לעבוד בספרייה.

פאב של המעונות, בתי קפה, חדר כושר, פעוליות מגוונות של אגודת הסטודנטים, ארוחות משותפות של סטודנטים מהמעונות.

לדעתי באופן כללי כן אבל זה סובייקטיבי. תלוי כמה הסטודנט בוחר להיות מעורב.

לא יודעת עדיין אם יש משהו רלוונטי בשבילי אבל בטח שלא הייתי מתנגדת להמשיך ללמוד באותו מוסד.

עוד לא.