14 סטודנטים ובוגרים סיפרו על המסלול, בביקורות שנכתבו בין 2011 ל־2015. למטה: הציונים שנתנו, מה אהבו, מה חסר להם והעצה שלהם למי שמתלבט.
נקודה חזקה: קורסים מעניינים, מגוון מעניין של קורסים
נקודה לשיפור: אם אפשר היה להפחית את אווירת התיכון בכיתה זה היה נהדר
נקודה חזקה: חומר מעניין
נקודה לשיפור: מזכירות החוג באוניברסיטת חיפה לא עושה את עבודתה כלפיי הסטודנטים כראוי
נקודה חזקה: הכנה מעולה ומובנית לטיפולים בשטח - חשיפה איטית ותומכת לתפקיד הקלינאי במקומות השונים, מפגש נכון עם ילדים ובוגרים בעלי צרכים שונים ודרישות מסייעות לקראת הטיפולים העצמאיים שלנו.
נקודה לשיפור: לעיתים נתקלים בקורסים חסרים. אני מקווה שזה במגמת היכחדות.
נקודה חזקה: אנשים טובים
נקודה לשיפור: להוריד את העומס
נקודה חזקה: יחס אישי ונעים.
נקודה לשיפור: פיזור רמת הקושי של התואר כך שלא יהיה מאוד קל בשנה וחצי ראשונות ויותר קשה אח"כ
נקודה חזקה: גיוון ולימודים מעניינים כבר מהשנה הראשונה.
נקודה לשיפור: הכיתה שבה לומדים כוללת רק בנות :)
העבודה עניינה אותה
התעניינתי במקצוע טיפולי, המערב עבודה עם ילדים צעירים. התענינתי במסלול לימודים מאתגר המערב לימודים בתחומים שונים.
נקודה חזקה: יחסית מעט סטודנטים. זה טוב, כי ככה ניתן להשתתף בשיעורים, לשאול שאלות ולהשאר מרוכזים.
נקודה לשיפור: פיקוח על המרצים ותוכן השיעורים
נקודה חזקה: חלק גדול מהסגל משקיע בסטודנטים ובא לקראתנו מבחינת היחס האישי והסבלנות. על אף הקשיים מול מרצים מסוימים, בסה"כ איכות המרצים בחוג היא גבוהה והופכת אותו למקצועי מאוד.
נקודה לשיפור: הציוד בחוג ישן ובחלקו מקולקל. מדובר על מכשור אשר אמור לשמש אותנו לצורך הלימודים כגון מערכות לבדיקות שמיעה. בסה"כ שיפור התנאים הללו הוא קריטי לצורך…
כיוון שהוא מאפשר רכישת מקצוע ובנוסף זהו תחום טיפולי
נקודה חזקה: היחס האישי של המרצים וכן שילוב של דוגמאות רבות ועזרים שהמרצים מביאים לכיתה על מנת להעביר את החומר בצורה ברורה ומהימנה יותר (הקלטות, מדגמים, מכשירים, תמונות וכד').
נקודה לשיפור: צפיפות החומר התיאורטי ודחיסות השיעורים. לעיתים המערכת אינה מאורגנת בצורה הטובה ביותר וכך נוצרים שיעורים דחוסים מאוד בהם המרצים "רצים" על החומר רק כדי…
נקודה חזקה: מגוון מעניין של קורסים
נקודה לשיפור: שינוי מערך ההתנסויות בשנים ג' ו-ד'.
כי רציתי לעבוד בטיפול אנשים, מבוגרים וילדים.
הביקורות על המסלול נכתבו עד 2015. מאז ייתכן שהתוכנית, הסגל ותנאי הקבלה השתנו, ולכן כדאי לקרוא אותן כתמונה של חוויית הלימודים ולבדוק את הפרטים העדכניים באתר המוסד.
הפרעות בתקשורת הוא תחום העוסק בתהליכים תקינים ובלתי תקינים של שפה, דיבור, שמיעה ותקשורת.
אנשי מקצוע בתחום עוסקים באבחון ושיקום ילדים ומבוגרים הסובלים מליקויים שונים, כגון בעיות בהתפתחות שפה ודיבור, חירשות ואובדן שמיעה, ליקויי דיבור ותקשורת הנובעים מקשיי שמיעה או פגיעות במערכת העצבים, גמגום, צרידות, קשיי היגוי, לקויות קריאה וכתיבה ועוד.
בנוסף להיבט הקליני עוסקים אנשי המקצוע בתחום במחקר והוראה במדעי השפה, הדיבור והשמיעה, תוך דגש על הבנת תהליכים תקינים ובלתי תקינים ופיתוח טכנולוגיה ושיטות עבודה למטרות אבחון, שיקום ומניעת הפרעות בתקשורת.
תרומתו המכריעה של התחום למדעי המוח וההתנהגות אינה מוטלת בספק ובאה לידי ביטוי בחידושים בתחומי הרפואה, השיקום והטכנולוגיה, כגון פיתוח עזרי שמיעה ואמצעי תקשורת חלופיים לאנשים מוגבלים, פיתוח תוכנות לומדה לילדים ומבוגרים הסובלים מלקויות בהתפתחות שפה, דיסלקציה או גמגום, פיתוח שיטות אלקטרו-פיזיולוגיות משולבות בגירויים אקוסטיים של הדיבור להערכת תפקוד מערכת העצבים, ופיתוח מחשבים המאפשרים כתיבת טקסטים והפעלת מערכות אלקטרו-מכניות על ידי דיבור ישיר.
כיום קיימים ברחבי העולם מאות חוגים ללימודי תחום ההפרעות בתקשורת, וההכרה בחשיבות עיסוק זה הולכת וגוברת.
הארגון האמריקאי לדיבור, שפה ושמיעה (ASHA) דיווח, שהמקצוע הפרעות בתקשורת דורג במקום ה– 11 ברשימת חמישים המקצועות המבוקשים ביותר בארה"ב.
גם בארץ יש ביקוש רב למקצוע, הן משום חשיבותו בהתפתחות ושיקום האדם והן משום היותו מגוון, רב-תחומי, אתגרי ומעניין
התיאור נכתב בשנים הראשונות של האתר ונשמר כפי שהוא. מבנה התוכנית ותנאי הקבלה היום: באתר אוניברסיטת חיפה.