אוניברסיטה או מכללה? מה באמת שונה, ואיך בוחרים

לפי המל״ג, שנת הלימודים תשפ״ו נפתחה ב־57 מוסדות להשכלה גבוהה, ובתשפ״ה למדו בהם 334,330 סטודנטים. כל המוסדות האלה מוכרים בידי המועצה להשכלה גבוהה, והתואר שהם מעניקים מוכר בישראל.

חמישה סוגי מוסדות

מגמה מעניינת מהלמ״ס: בתשפ״ו מספר הסטודנטים במכללות הלא־מתוקצבות גדל ב־9.6%, ירד ב־2.5% במכללות המתוקצבות ועלה ב־1.1% באוניברסיטאות.

מה ההבדל בפועל

מחקר ותואר שני

אם אתם חושבים על תואר שני מחקרי, דוקטורט או קריירה אקדמית, לאוניברסיטה יש יתרון: המרצים הם חוקרים פעילים, ויש יותר הזדמנויות להיות עוזרי מחקר כבר בתואר הראשון. מכללות רבות מציעות היום גם תארים שניים, אבל בדרך כלל לא מחקריים.

תנאי קבלה

בחוגים מבוקשים, כמו מדעי המחשב או פסיכולוגיה, סף הקבלה באוניברסיטאות גבוה יותר בדרך כלל. מכללות הן לפעמים הדרך להגיע לאותו תחום עם סכם נמוך יותר. איך מחשבים סכם

גודל כיתות ויחס אישי

זה אחד הדברים שהכי חוזרים בביקורות באתר: סטודנטים במכללות מציינים לא פעם את הזמינות של המרצים ואת היחס האישי, וסטודנטים באוניברסיטאות מציינים את רמת המרצים ואת המוניטין. אבל ההבדלים בין מחלקות באותו מוסד גדולים לא פחות מההבדלים בין מוסדות.

שש שאלות לפני שבוחרים

1. מה אני רוצה לעשות אחרי התואר? עבודה מיד, תואר שני, או משהו שדורש רישוי (כמו פסיכולוגיה קלינית או משפטים)?
2. האם המסלול מוכר לרישוי המקצועי? בתחומים כמו עבודה סוציאלית, סיעוד וחינוך, בדקו שהמסלול מוביל לרישיון או לתעודה.
3. כמה זה יעלה לי בפועל? כולל נסיעות, שכר דירה ותשלומים נלווים, ואחרי מלגות.
4. מה הקצב? בוקר, ערב, מרוכז, ומה עם עבודה לצד הלימודים.
5. מה אומרים מי שלמדו שם? קראו ביקורות על המסלול הספציפי, לא רק על המוסד.
6. איך ההרגשה בקמפוס? בואו ליום פתוח, שבו בהרצאה, דברו עם סטודנטים.

שאלות נפוצות