ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי הפרעות בתקשורת אוניברסיטת תל אביב

רציתי לעבוד עם אנשים, להרגיש שאני תורמת לקהילה, אבל גם רציתי שזה יהיה מקצוע מכובד ומוערך, ושתהיה לי אופציה לפתוח קליניקה פרטית בעתיד במקביל לעבודה במגזר הציבורי.

היה מאוד קשה, דרישות הציונים מאוד גבוהות. לא עשיתי מכינה.

יש קורסים שלדעתי כל האוכ' צריכה ללמוד, בעיקר הקורסים הרפואיים. הייתי ממליצה על רפואת ילדים ונוירולוגיה עם ד"ר אמיר ליבנה. מעניין ופרקטי.

זמן... התואר גוזל ממני כל דקה פנויה. בסמסטר האחרון הייתי בלימודים כל יום מ-8 בבוקר עד 7 בערב. בדרך זו אני לא יכולה להתפרנס בכלל, ונוצר מצב שזהו תואר רק למי שמגיע עם גב כלכלי. הקריטריונים לקבלת מילגה הם דרקוניים, ואני באופן אישי נכנסתי לחובות מפני שכבר שנתיים אין לי הכנסה, ולא מתוך עצלנות אלא כי באמת אין זמן.

נקודה חזקה: תואר מעניין מאוד, ויש בו הרבה דגש על מחקר ולא רק למידת הקיים. זה נותן לסטודנטים מקום לרעיונות ולהעשרה, לחקור נושאים שמעולם לא נחקרו. זה דיי מדהים בשביל תואר ראשון...
נקודה לשיפור: יש הרבה חוסר צדק מבחינת האוני' כלפי הסטודנטים בחוג. למשל מגיע לנו לקבל חיסונים מסובסדים כמו כל שאר הפקולטה, אך בפועל בגלל שאנחנו לא נמצאים פיזית באוני', אנחנו משלמים כמעט פי 10 על חיסונים. אנחנו משלמים על שמירה לאוני' מידי שנה, אך לא מגיעים לשם, משלמים על אינטרנט אלחוטי אך אין לנו כזה בבניין, ועוד דברים דומים. כמו כן, לי בסמסטר הנוכחי יש 16 מבחנים ב16 שבועות! זה לא מכבד לא אותי ולא את החוג - איך אפשר באמת ללמוד ככה?

כן, ניסיתי להתקבל לרפואה בכל האוניברסיטאות ולא התקבלתי.

דירה שכורה – שותפים
גרה בדירה שכורה בגבעתיים עם בן זוגי.

כן, אני גרה במרכז גבעתיים, יש הכל...

זו הבעיה העיקרית בתואר הזה - אין לי שום דרך להתפרנס. בחופשת הקיץ אני מוצאת עבודה זמנית.

לא לא לא. אין אפשרות לעבוד.

לא ממש (חות ממלצרות)

יש הכל...

כן. אנחנו כל היום יחד...

התחום מעניין אותי, יש בו תחומים שלמים שעגיין לא נחקרו, ושאלות פתוחות. מאוד מעניין.

לא, אני עדיין לא שם...