ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי צילום המרכז האקדמי ויצו חיפה

הציפיות שלי היו בעצם, במבט לאחור לעבור מסלול שיותר נותן מידע וכלים טכניים, אבל במסלול כזה שהוא עובד בבסיס שלו על הרוח והאמביציה של התלמיד ההתקדמות והידע הנרכש תלוי באופן הפעולה של כל סטודנט באופן אינדיבידואלי, כך שאם באתי ללמוד משהו טכני, אולי אפשר ללמוד אותו הדבר בתנאים אחרים. אבל השיח המפגש עם עוד סטודנטים והיחס הישיר מול המרצים הוא שהופך את הלימודים למעניינים מרתקים ורלוונטים

היחס האישי והנגישות הם בהחלט מה שמאפיין את המרצים אצללינו במחלקה, יש מרצים פופולרים במיוחד שעל מנת להשיג אותם צריך לתאם מראש פגישה, וישנם מרצים שבאופן קבוע כחלק מהמערכת יש להם דלת פתוחה כל שבוע להתייעצות. השיחה עם המרצים מעבר לשיעורים היא אחת מאבני יסוד

הקבוצות קטנות ומאפשרות יחס ישיר של סטודנט מרצה (משהו בין 8-12). הרבה תרגול מעשי, השאלות הטכניות צריכות לבוא מהסטודנטים, בשנים הראשונות יש יותר מבנה ברור לקורס ולאט לאט משתחררים ממנו.

ענייני. אין הרבה תקשורת וכשיש היא תכלס בלי מסביב.

כתלמידי מחלקת צילום אנחנו חווים בקושי של קירות וחללים להצגה זה בהחלט נקודת חוסר, כמו כן מערכת המחשוב שלנו שאמנם היא גבוהה לוקה בחסר של מודעות סטודנטים לנוהלים ועבודה משותפת, זאת אחריות אישית של כל אחד כלפי כל אחד, הקפיטריה היא הנקודת חולשה של ויצו. היא נוראית אוכל שאינו משביע עם מגוון מצומצם ולא תמיד במחיר הוגן, יש הרבה פעילות סביב זה לנסות לשפר. לאט לאט אולי יצליחו, וחנייה זה גם נקודת תורפה. תמיד איכשהו בסוף אני מוצאת.. אבל תמיד זה מלחיץ ודורש אולי להגיע מוקדם יותר. מבחינת תחבורה ציבורית אין שום בעיה להגיע לויצו מהכרמל או הדר.