ביקורת מקיפה על:
תואר ראשון לימודי קולנוע וטלוויזיה המכללה האקדמית ספיר

החלום שלי מילדות היה לעסוק בקולנוע

היו מבחני קבלה שמורכבים משלושה שלבים

דמות תסריט ודיאלוג- יעל הדיה

קולנוע מהמזרח הרחוק

התחשבות!!! הדרישות הם עצומות. הבעיה- בסדנאות אתה יוצא לשטח ומצלם, עורך, מביים ובאותו הזמן אתה צריך להגיש עבודות לשיעורים האקדמיים. אין שום התחשבות מצד המורים האקדמיים אם איחרת בעבודה גם אם מדובר אפילו בסרט גמר! זה כאילו 2 עולמות שונים ונפרדים. המון סטודנטים ממשיכים לשנה ד' (שלא קיימת) בגלל שלא עברו קורסים אקדמיים בגלל איחור בהגשות כתוצאה מהשתתפות בהפקות.

נקודה חזקה: יש מורים מתוך התעשייה שהם מדהימים, עוזרים, אכפתיים! מקבלים המון ידע! את התסריטים שלנו קוראים אנשים כמו אורי סיוון (פלורנטין, קלרה הקדושה), ניר ברגמן (כנפיים שבורות, מעורב ירושלמי), הסופרת יעל הדיה (בטיפול) ועוד רבים וטובים! וזה מדהים!!
נקודה לשיפור: חוסר ההתחשבות של המורים האקדמיים ממש מקומם כי לפעמים זה פשוט בלתי אפשרי לעשות עבודות וגם לצלם סרט באותו טווח זמנים. על המחלקה לדעת להתחשב, וזה לא קורה.

בחנתי עוד מוסדות קולנוע והגעתי למסקנה שספיר הכי מתאימה לי.

דירה שכורה – שותפים
לא בדיוק "שותפים", אני גר עם חברה שלי. אנחנו גרים במושב יכיני.

התחבורה גרועה, אבל זה ככה בכל הדרום. חייבים רכב או לסוע בטרמפים. אפשר לסוע לשדרות בשביל סופר, מכונת כביסה קיבלנו מחברים ותרבות זה רק הסנימטק בשדרות שהוא אחלה מקום!!

שנתיים עבדתי במלצרות. בשנה השלישית עבדתי בתור רכז פר"ח.

בהחלט אפשר. ברור שהאידיאלי זה להתעסק רק בתואר, אבל זה גמיש ואפשרי לעבוד תוך כדי. יש מודעות גדולה לסטודנטים מצד המעסיקים והם מאוד מתחשבים, עד כמה שזה מפתיע!

אין הרבה, בעיקר מלצרות או ברמן בבתי קפה.

יש פאבים בקיבוצים שבאיזור, סנימטק בשדרות.

מצויין!!

בתעשיית הקולנוע לא כ"כ חשוב התואר. אני מחכה כבר להתחיל לעבוד ולהתקדם בתעשייה ותואר שני נראה כמו בזבוז של זמן יקר.

יש אופציות ואפילו הצעות, אבל אני מצלם את סרט הגמר, ואי אפשר להתחיל כל עוד אתה לא נותן 5-6 ימים בשבוע. לכן, הסרט גמר קצת מעכב את הכניסה לתחום.