לימודי הפרעות בתקשורת תואר ראשון אוניברסיטת אריאל

הלימודים והעבודה בתחום מאוד מעניינים, עבודה עם אוכלוסיות שונות על נושאים מגוונים, אפשרות הבחירה היא גדולה, מקצוע טיפולי ומאפשר להתפרנס בכבוד בסופו של דבר.

הלימודים מאוד מעניינים והעבודה בתחום נראית לי מהנה ע"פ ההתנסות שלי בפרקטיקום

כיתות קטנות והמרצים נגישים לסטודנטים

לקחת בחשבון מראש את גודל המעמסה ולחסוך כסף לפני

כי רציתי מקצוע ריאלי יחסית אבל שמתעסק עם אנשים.

השיעורים מעניינים ויש חלק גדול שהוא ריאלי, אבל יש גם מעט פסיכולוגיה שזה הומני

לומדים ומשקיעים

צריך להיות מוכנים ללמוד, כי זה מקצוע שבו לומדים בצורה מלאה יחסית במשך השבוע, אין כמעט ימים פנויים ולומדים עד אחה"צ בערך..מערכת די מלאה ועמוסה.

היה לי חשוב עבודה עם אנשים שנוחה מבחינת שעות העבודה ומכניסה כסף.וברור מה עושים בה.

חשבתי שיהיה פחות קשה...וגם אני בהתחלה אז אני לא ממש יודעת.

הכל מצויין!

לבוא מוכנים לעבוד קשה

רציתי לעסוק במקצוע שאפשר לעבוד בו עם ילדים ושהוא עוזר ומרפא ועושה טוב לאחרים.

תוך כדי השנה שחולפת אני מתחברת יותר ויותר למקצוע, השיעורים מאד מעניינים ואני שמחה במה שבחרתי.

הסטודנטים בחוג מאד רציניים, משתתפים בהרצאות, ובקושי זקוקים לשיעורי עזר.

לבוא ללמוד בלי לחץ, בשמחה, להפגיו התעניינות! ולהנות מהתואר!=]

חיפשתי מקצוע טיפולי שמשלב מגוון תחומי ענין

מאד מעניין, לימודים מאתגרים, מסגרת חברתית כייפית

מתרגלים טובים, קשובים לצרכים. נוכחות כמעט מלאה בהרצאות

להשקיע הרבה לאורך כל השנה ולא רק במבחנים

לאחר סמסטר של לימודים לתואר ברוקחות באוניברסיטה העברית עזבתי וחיפשתי משהו שיכיל בתוכו את הדברים שמשכו אותי לרוקחות אך יוסיף אלמנט של יחסים בין אישיים

הכיתה קטנה, היחס אישי, רוב הקורסים מעניינים

38 סטודנטים בכיתה

הלימודים לא בלתי אפשריים... עם השקעה ומוטיבציה אפשר להצליח ואפילו להצטיין.

בחרתי ללמוד הפרעות בתקשורת כי רציתי לעבוד במשהו שעוזר לאנשים, בעיקר ילדים. הושפעתי גם מהשירות לאומי שעשיתי בעבודה עם החינוך המיוחד.

הנושאי שנלמדים מאד מעניינים, יש אווירה כיפית ואני מקבלת תגובות חיוביות על מה שבחרתי ללמוד. =]

בד"כ כמעט כולם נמצאים, נוכחות כמעט מלאה, התרגול עוזר וב"ה טוב.

לבוא עם ראש פתוח, שצמא לדעת דברים, לשמוח, לא להילחץ מהלימודים ולעשות את הטוב ביותר שאליו מסוגלים!=]

עבדתי שנתיים בתחום החינוך המיוחד וידעתי שאני רוצה להמשיך לעבוד עם האוכלוסייה וחיבתי לתחומי הטיפול והרפואה הביאה אותי למקצוע פרא-רפואי. בסופו של דבר החלטתי שהאוכלוסיה שהכי מושכת אותי היא הרצף האוטיסטי, כך שקלינאות תקשורת הוא המקצוע המתבקש.

בארץ לימודי קלינאות תקשורת כוללים גם את הפן השפתי-תקשורתי וגם את הפן האודיולוגי (בדיקות שמיעה) (לעומת בארה"ב, למשל, שם בוחרים מראש תחום התמחות). בתור אחת שידעה מראש שהכיוון שלה הוא עבודה שפתית-תקשורתית, המעמסה שנוצרה מלימוד שני נושאים שאחד מהם לא ממש מעניין אותי דיי מבאסת.

כיתה של 40 סטודנטים באופן קבוע, המערכת קבועה מראש ולא ניתנת לשינוי אישי. ברוב הקורסים הרמה גבוהה והדרישה עולה עם כל סמסטר שעובר. בתור כיתה המורכבת כמעט ורק מבנות, רמת הלחץ וההיסטריה בכיתה גואה לעתים ואז הרמה יורדת באופן דרסטי, כיוון שהבנות גוררות את המר

לדעת למה נכנסים ושזו התשוקה שלך, אחרת זו סתם קריעה של שלוש וחצי שנים וחבל, זו עבודה קשה.