לימודי תיאטרון תואר ראשון אוניברסיטת חיפה

המסלול הנו תאטרון חברתי ובחרתי אותו כי הוא משלב שתי אהבות שלי- תאטרון ועבודה בקהילה.

צפיתי ללמוד כיצד לעמוד מול קבוצה, ללמוד את המהות של מהו תיאטרון חברתי משנה מציאות וקיבלתי.

תואר שמעניק גם מקצוע- מנחת קבוצות תאטרון.

להגיע עם ראש פתוח ולשאוב מידע מכל אופציה שניתנת במהלך הלימודים, לתת מעצמך כמה שיותר למגמה.

מגיל צעיר מאוד אני חובב תיאטרון: חוגי משחק, צפייה בהצגות וכו' וכנרשמתי לאוניברסיטה היה לי ברור שזה יהיה המסלול.

הלימודים היו מאתגרים ומרתקים אך לא הותירו מרחב מספיק לפיתוח היצירתיות האישית.

כאמור, הלימודים היו מעשירים מאוד אך לא ניתן מספיק מרחב לביטוי אינדיבידואלי.

להבין היטב מה התפיסה של כל מקום ולבחור את המתאים לך ביותר.

כל חיי התעניינתי בתיאטרון וזהו המקצוע היחיד שבו ראיתי את עצמי מתחילה לימודים וגם מסיימת אותם!

כן

הרמה סבירה ביותר

להבין מראש באיזה מסלול בדיוק מדובר

משהו שמאז ומתמיד חלמתי עליו, והמסלול החברתי טיפולי היה חדש באוניברסיטה

הבעיה היחידה היא שאין מספיק משמעת מבחינת המרצים. חוץ מזה- התואר הכי מעניין שיש.

בגלל שאין משמעת, הסטודנטים לפעמים מזלזלים.

לבוא ולנסות. אם אתם מתלבטים, בואו ללמוד איתנו יום אחד או יומיים. תתנסו. אל תפחדו לקפוץ למים. זה שווה את זה

ידעתי עוד בתיכון שאני רוצה לעשות בתיאטרון,אבל בצורה פרקטית. התאטרון הקהילתי נראה האופציה המושלמת והמסלול הזה קיים רק באוניברסיטת חיפה.למחשבת ישראל הגעתי מתוך הבנה שהתעסקות בתאטרון לבדו כבדה לי מדי,רציתי מסלול נוסף פחות מובנה ומשהו שקשור לתחומי העניין שלי , אז אחרי 7 שנות לימוד בבית מדרש,הגעתי גם למחשבת ישראל.

הלימודים מעניינים ואכן כוללים גם הרבה עבודה מעשית, אבל בסוף שנה א' התחלתי להבין מהו התאטרון הקהילתי, לא דרך האוניברסיטה אלא דרך כנס חיצוני. חסרה הכוונה ופעילות נוספת מחוץ לאוניברסיטה לטעמי.

הקף החומר גדול ומכיל בתוכו תחומי ידע רחבים. אין הרבה חזרה על חומר שאלו דברים טובים. לעומת זאת להרגשתי בקורסים מסוימים הרמה האקדמית שנדרשת מהסטודנטים נמוכה או להפך היקף חומר ללא פרופורציה ביחס להיקף הקורס.

אם זה באמת מה שאתם אוהבים, מה שמעניין אתכם לכו על זה. המרצים מצויינים, החומר מעניין, לגבי תעסוקה תדאגו אחר כך.

התואר הראשון מקנה לך את כל קורסי החובה כדי להמשיך לתואר שני בפסיכודרמה. בנוסף, מקבלים הכשרה של מנחי תיאטרון בקהילה.

בהחלט כן. המערכת מאפשרת לטודנט לבחור במה הוא רוצה להתמקד, אפשר להוסיף סדנאות משחק ובימוי והצוות גמיש

לצערי הרמה לא מאוד גבוהה מה שבא לידי ביטוי בדרישות נמוכות לקבלה, ציונים גבוהים בקלות אך גם משפיע על האוירה הלא מספיק רצינית לטעמי.

חפשו את מוסד הלימודים שהכי טוב לכם, יש הרבה הבדלים בין המקומות וכדאי לבוא ולראות אותם בעצמכם

מסלול של תיאטרון חברתי-טיפולי. אני מעוניינת לעשות תואר שני בתרפיה בתנועה, וחיפשתי תואר ראשון באחד המקצועות הטיפוליים כפי שנדרש. רציתי לעשות תואר שגם יש בו תירגול מעשי, לא רק לשבת עם הראש בספר כל היום, ומאחר שאני באה מרקע של תיאטרון זה היה נראה הכי מתאים.

כשהתחלתי שנה א' היינו מעט מאד אנשים במסלול, ולכן למדנו קורסים יחד עם שנה ב' ו-ג', וכן לא היו כמעט קורסים ספציפיים למסלול אלא כלליים יחד עם מסלולי משחק ובימוי. תחושה ששנה א התפספסה- אבל זה השתנה בינתיים כי כאמור המסלול צבר סטודנטים בינתיים.

אין אצלנו מתרגלים וכד'. רמת הלימודים משתנה ממרצה למרצה וכן מסטודנט לסטודנט. עבור מי שמגיע בלי ניסיון הרמה טובה מאד. אני אישית הגעתי אחרי תיכול ויצו לאומנויות לכן הרף שלי גבוה מאד. לצערי אני יכולה לומר כי ברוב הקורסים למדתי אותו דבר בויצו ברמה גבוהה יותר.

תבררו אם אתם באמת בעניין של תיאטרון חברתי- לצאת לקהילה ולהדריך קבוצות...

תאטרון חברתי הוא שילוב מנצח בין טיפול לדרמה. אני אוהבת את שני התחומים ולכן בחרתי בו.

המסלול מרתק, מחולק חצי מעשי וחצי עיוני. כל הקורסים מאתגרים, חלקם משעשעים וחלקם דורשים הקשבה לעצמי.

הכיתות הן עד שלושים איש בד"כ, הרמה לא קשה. גם במעשי וגם בעיוני- מי שלומד מצליח, ורוב הציונים אצלנו גבוהים מאוד.

לבוא ליום התנסות ואפילו יומיים. לראות איך נראים השיעורים באמת.

בחרתי במסלול זה כי יש בו ליצנות רפואית מקצוע שאני רוצה לעסוק בו.

השנה לפחות לא היו מספיק קורסים שנוגעים לתחום של ליצנות רפואית.

אין הרבה סטודנטים בחוג. שזה טוב ללמוד בכיתה קטנה.

תבואו עם ראש פתוח