לימודי פסיכולוגיה תואר ראשון אוניברסיטת חיפה

קרוב לבית הורי (האונ' היחידה בצפון), לא התקבלתי לת''א

קבלתי כלים למחקר והכרות ראשונית עם תחומים רבים, היו לי הזדמנויות רבות להתנסות ולראות איזה תחומים מעניינים אותי יותר בתוך פסיכולוגיה

רחב, כולל, נותן אפשרויות לנסות תחומים שונים

פחות משנה איפה בוחרים לעשות את התואר הראשון בפסיכולוגיה (כל עוד מדובר באוניברסיטה),

אלו היו שני החוגים שהכי עניינו אותי מבחינת תוכן הלימודים והאפשרויות העתידיות.

החוג לפסיכולוגי נתן י את כל הכלם כדי להמשיך התקבל לתואר שני בתחום.

התואר הראון בפסילוגי מעט מאכזב עבור מישמצפה לצלו לוך העולם הטיפולי. אבל זה ככה בכל האוניבסיטאות י יש המון עיסוק במחקר. בתקשורת התואר היה ממש אכזבה והרבה נשרו במהלך התאר כי אין מספיק התנסויות בפועל בתקשורת והרוב מאוד תאורטי.

להשקיע בעיקר עם המרצים. זה עוזר בקבלה לתואר שני. זה אומר להתנדב בעבדות מחקר שלהם, להשתף בסמינרים של מרצים הנמצאים בוועדות קבלה ובכללי יצור רושם טוב. אחזים גבוהים מהסטודנטים לBA בחיפה גם מתקבלים בחיפה לתואר שני. אצלנו יותר מחצי במסלול בMA למדו בחיפה BA

בצבא הייתי מאבחנת פסיכוטכנית ורציתי להמשיך את המסלול.. שבסופו אהיה פסיכולוגית

הקורסים מאד מעניינים, האווירה נעימה והתואר ממש לא קשה. אבל גיליתי שזה לא הכיוון שלי.

התואר היה מעניין. לאחריו הבנתי שאין לי ממש מה לעשות איתו- אלא אם אחליט להמשיך לתואר שני.. אני חושבת שהתואר היה מאד תיאורטי ולא מספיק מעשי.

אם בתשוקה שלך ללמוד פסיכולוגיה לך/י על זה. אוניברסיטת חיפה מצויינת והלימודים בה מהנים וחוויתיים (כל עניין התחרות הוא בולשיט- כולם עזרו לכולם). הכי גרוע- תבין/י שזה לא הכיוון אבל תרוויח/י חוויה לחיים :)

מגיל קטן רציתי ללמוד פסיכולוגיה ולהיות פסיכולוגית קלינית. זה היה חלום ילדות. את שירותי אנוש בחרתי כי חשבתי שכדאי יותר לעשות דו חוגי מאשר חד חוגי, אולי החוג השני גם יעזור יום אחד. אם הייתי יכולה הייתי בוחרת משהו כמו ניהול, ושירותי אנוש היה תחליף "זול" לניהול עיסקי. בכל זאת לומדים שם תרבות אירגונית וכל מיני גישות לניול אבל זה לא הדגש

המרצים בשני החוגים היו בינוניים (ואני מפרגנת). החומר חוזר על עצמו שוב ושוב במהלך התואר. בשנה השלישית שאז כבר הבנתי את הרעיון, הגעתי לשיעורים ספורים (ואני באמת מתכוונת לזה, 5,6 שיעורים , לא קורסים, שהייתי בהם לאורך כל השנה). וההעדרות המוחלטת שלי מהתואר לא מנעה ממני להמשיך ולקבל מעל 90 בכל המבחנים. הבנתי גם שכל המסלול של תואר שני מנוהל ע"י אנשי אקדמיה מלאים בעצמם, יהירים, וחסרי רגישות. בנוסף, זה שמבנה התואר השני שולל אפשרות לעבוד מפריע לי באופן עקרוני. זה אומר שהאפשרות לעסוק במקצוע הזה, כמו גם לקבל את השירות, פתוח רק לאוכלוסייה אמידה, כאשר מי שצריך את זה באמת זה המעמד הנמוך. לגבי שירותי אנוש, רמת הלימוד הייתה נמוכה מאוד, על אף שחלק מהחומר כן היה מעניין. חלק מהמרצים מתחת לכל ביקורת, וכן חלק מהאוכלוסייה שלומדת תואר זה. האמת שהיה לי נוח ללמוד תואר זה מכיוון שהיה קל מאוד להשיג ציונים גבוהים, יש הרבה קורסים שקיבלתי בהם ממש 200 בלי להתאמץ בכלל.

תואר בסיסי, שלא נותן שום יתרון בשוק. ניתן להשיג ציונים טובים אם קצת תושייה ועזרה מחברים. בדיעבד, לא הייתי עושה את התואר הזה, אבל מי שחושב להמשיך לתואר שני בפסיכלוגיה אין לו ברירה אלא לעשות אותו. אגב, על החוד לשירותי אנוש אני ממליצה כחוג שני מעולה, שלא דו

אם אתם באמת באמת חושבים שתואר שני בפסיכולוגיה יביא לכם אושר (לא עושר) בחיים, אל תקחו קשה מידי את הלחץ לקבל ציונים גבוהים. זה חלק מאוד קטן מתנאי הקבלה. תשיגו ממוצע מעל 90. זהו. אל תעשו שמיניות לקבל ממוצע 99. זה לא באמת עוזר להתקבל.

רציתי לשלב תחומים שונים המעניינים אותי ויכולים להוביל אותי לקריירה בתחומים הקרובים אליי

הלימודים היו כללים מאוד ורחבים מאוד, לא הייתה אפשרות לבחור כיוון ולהתמקד בו בלימודי התואר הראשון.

למדתי הרבה, אבל הרגשתי שלאוניברסיטה זה לא אכפת

תרשמו למקום אחר.

העדפות אישיות - משיכה לתחום

הייתי שמחה אם היתה יותר פרקטיקה מעוגנת בתואר בפסיכולוגיה ולא רק פרקטיקה שמתבצעת על ידי יוזמה שלי בפנייה למוסדות השונים.

לצערי לא ניתן לעשות הרבה עם תואר ראשון בפסיכולוגיה וחבל.

אם אתם טיפוסים שלומדים לבד - הייתי ממליצה על הפתוחה ותוך כדי לחסוך כסף בעבודה, כי בתארים מתקדמים אין אפשרות ללמוד בפתוחה ואז אתם חייבים ללמוד במוסד בו הנוכחות נדרשת ואז קשה לשמור על מקום עבודה תוך כדי.

כי רציתי ללמוד מסלול טיפולי אז בחרתי פסיכולוגיה ושרותי אנוש נשמע לי תוספת קלילה שתעלה לי את הממוצע ללא מאמץ

פסיכולוגיה זה תואר טיפולי אמנם אבל תאורטי מאוד ללא נגיעה לשטח ודורש כמובן תואר שני אחריו וללא התואר השני הוא מיותר לחלוטין. שרותי אנוש היה אכן מסלול קליל אבל לא מעניין בצורה מיוחדת

בסדר, לא הכי מועיל ומקדם, מחייב אותך לתואר שני.

ללכת ללמוד פסיגולוגיה רק אם אתם יודעים ב-100% שאתם יכולים ומוכנים להתאמץ ולהמשיך לתוא שני גם מבחינת השקעה, מבחינה כלכלית ומבחנת זמן

התעניינתי בשילוב בין שני תחומים במדעי החברה. רציתי לפתוח מגוון אפשרויות לקריירה ועיסוק בעתיד.

הכין אותי היטב ללימודי תואר שני מבחינת רמה אקדמית, אולם לקה מעט בתחום המעשי, בעיקר בחוג לתקשורת

כיאה לתואר ראשון, ולקורסי מבואות, הלימוד היה מעט שטחי, וחסר הפן היישומי, בעיקר בחוג לתקשורת. (בפסיכולוגיה לא מצפים לעבודה יישומית בתואר ראשון).

בסה"כ חשוב להגיע עם ראש פתוח ולהסתכל על הלמידה כתהליך בן שלוש שנים. אופן הלמידה הדרגתי ונבנה נדבך על נדבך, ויש להתאזר בסבלנות.

עניין אותי מאוד פסיכולוגיה. לא נכנסתי לתואר בהכרח עם כוונות להמשיך לתואר שני בתחום, אלא רציתי בסיס שיכול להתאים לי למגוון עבודות שעוסקות באנשים.

התואר מאוד מגוון ופתח לי דלתות לתחומים רבים בתחום הפסיכולוגיה.

קשה מאוד להתקבל לתואר שני וכתואר בפני עצמו הוא לא מאוד פרקטי.

אם בכוונתכם להמשיך לתואר שני חשוב מאוד לעבוד לקראת זה בזמן התואר הראשון, כלומר לעשות מחקר מודרך או להיות עוזר מחקר בשביל המלצה אקדמית (וכדי שיכירו אתכם) ולקחת את הקורס "התנסות מעשית" ולהשתדל לעשות רושם טוב על המנחים כדי לקבל המלצה טובה. כמובן שחשוב גם לקבל ציונים טובים :)

תחום הכי מעניין

בתור תואר ראשון אין פרקטיקה בכלל, רק תיאוריה...

ללא תואר מתקדם אינו פותח שום דלת...

היו בטוחים אם ברצונכם וביכולתכם לממן, ללמוד ולעבוד במקצוע בעתיד מאחר וזהו אחד המסלולים הארוכים והפחות ריווחיים הקיימים במשק כיום

חיפאית, קיבלתי מלגה מלאה מתוכנית המצטיינים שעשיתי יחד עם פסיכולוגיה

תוך כדי הלימודים התאכזבתי מהרמה, היום, אחרי שסיימתי, אני רואה עד כמה למדתי המון ועד כמה אני משתמשת כל הזמן במה שלמדתי.

מהתוכנית למצטיינים הייתי מרוצה 10 - לא רק מרצים ברמה, ודרישות ברמה, ומעניין מאוד, אלא כיתה איכותית וקטנה שאפשר לעשות בה גם דיון

לקחת את התוכנית למצטיינים יחד עם חוג נוסף

עניין אותי ללמוד על המוח ועל היבטים פסיכולוגיים של מדעי המוח

לגבי תחום העניין הראשוני לא היה מספיק בתואר, אך היו דברים אחרים שהשלימו תואר טוב

תואר מעניין ומקיף

לבדוק כבר לפני הלימודים את העניין והרלוונטיות של המשך ללימודים מתקדמים

מכיוון שעולם הפסיכולוגיה ועולם התקשורת הן שני עולמות שתמיד ריתקו אותי ורציתי למצוא דרך לשלב בין שניהם.

החומר עצמו הוא מעניין אך לא היה חבר קצת יותר פרקטיקה במהלך הלימודים.

אני די שבעת רצון משני החוגים בכל רמה שהיא. האוניברסיטה והסגל בהחלט עושים עבודה טובה עם הסטודנטים.

לבוא מוכנים ולדעת שמדובר בתחום לימודים לא קל שדורש לא מעט.

מתוך עניין שגיליתי בתחום השירות וכוח אדם לאחר השירות הצבאי שלי. זו הסיבה שבחרתי בתחום של שירותי אנוש ולאחר מכן שילבתי עם פסיכולוגיה מתוך כוונה להתקבל למסלול של תואר שני בפסיכולוגיה ארגונית.

החוג לשירותי אנוש עונה בצורה מלאה על הציפיות. החוג לפסיכולוגיה פחות. לצערי לא עשיתי מחקר מעמיק לפני הרשמה לחוג זה ולא ציפיתי שיהיה בו תחום כה מעמיק על מחקר-דבר המעניין אותי פחות. לדעתי חשוב להדגיש את הדבר בפני המועמדים.

הבעיה נובעת בעיקר בצוות המתרגלים. לפעמים יש מזל ויש צוות מתרגלים איכותי אבל לפעמים מרגישים כי המתרגלים לא יכולים להוסיף דבר מעבר למצגת, אינם מקצועיים בעליל. לא ברור מהו קריטריון שלפיו המתרגלים נבחרים. שאר הפרמטרים מעולים.

לקחת בחשבון שפסיכולוגיה זה חוג מאוד תובעני וכלל לא פשוט כמו שיכול להיראות מהצד. יש בו הרבה מאוד מחקר והוא לא בהכרח הומני. תואר ראשון-הוא כמו סקירה של כלל התחומים שיש בפסיכולוגיה- רבים מהם יפתיעו וידברו על מבנה מוח, תפיסה של אדם-חמשת החושים, קוגניציה וכו'. תואר ראשון רחוק מלהיות ספציפי למשהו ויותר מדובר בהמון קורסי מבוא. אם מישהו חושב שידברו הרבה על נפש האדם ונושאים מופשטים ופילוסופיים-זה ממש לא המקום בשבילו. גם הנושא הקליני לא באמת כל כך מתבטא בתואר ראשון. כדאי גם לעשות מחקר מעמיק לפני ההרשמה לגבי אפשרויות לתואר שני ולדעת איזה תחומים יש בפסיכולוגיה. בשירותי אנוש לעמת זאת- כדאי לדעת שהרמה של סטודנטים תפתיע ואולי כדאי לחוג להעלות קצת את התנאי קבלה שלו.

כי זה מעניין, פסיכולוגיה וביולוגיה יחד נותנות את ההבנה בכל מחלות האדם: הרגילות והנפשיות. מחלות תמיד היה תחום שמאוד עיניין אותי, זהו תחום שנוגע לכולנו.

התואר אכן מעניין, אבל יש פחות ממה שרציתי, הרבה קורסי בסיס ומעט קורסים שבאמת נותנים מידע על הנעשה בתחום באמת כרגע. כמו כן יש הרבה פחות אפשרויות תעסוקה ממה שחשבתי כשנרשמתי וזה מאוד מאכזב.

בפסיכולוגיה יש כמאתיים סטודנטים בהרצאה אם לא יותר. בהרבה מקרים המתרגלים לא בקיעים בחומר ורק מבלבלים את הסטודנטים. גם שיעורי עזר טובים קשה מאוד למצוא. מבחינת יחס אישי והבנה מצד מתרגלים בכלל אין מה לדבר.

לדעת למה הם מכוונים, לאסוף כמה שיותר מידע בטרם הרישום, ולדעת שהתואר מתאים בעיקר למי שמעוניין בכיוון מחקרי.

כי זה מה שמעניין אותי ללמוד

לימודי הפסיכולוגיה מתמקדים בעיקר במחקר ובסטטיסטיקה וזה לא מה שציפיתי

למרות הכמות הגדולה של הסטודנטים בהרצאות ישנם תרגולים בקבוצות קטנות ולכן החומר מועבר היטב

לוותר אם אין להם מוטיבציה מלאה ללמוד את התחום

מאפשר לי ללמוד את מה שמעניין אותי (פסיכולוגיה) ובנוסף לצאת מהתואר הראשון עם עבודה סבירה (שרותי אנוש).

פסיכולוגיה היא לא בדיוק מה שציפיתי. החוג מכווין את הסטודנטים בעיקר לתחום המחקר וזה לא ממש החלום של "להיות פסיכולוג". יש מעט מאוד התעסקות ב"תכלס" במהלך הלימודים והמון התעסקות בסטטיסטיקה ושיטות מחקר למיניהן.

מתרגלים מקצועיים מאוד- יודעים לענות על כל שאלה, משקיעים ועושים הרבה מעבר לנדרש.

לקחת את הלימודים בהנאה, להמשיך לחיות ולא להסגר בבית עם הסיכומים, ללמוד מתוך עניין ולא לראות בלימודים "עול"- ויהיה בסדר! :)

אני מעונינת להיות פסיכולוגית קלינית

ידעתי מראש שבתואר הראשון לא תהיה הרבה התנסות בשטח, אלא יותר בעיוני, ומהבחינה הזו חיפה טובה. לא יורדת לקטנות, אלא עושה סקירה בסיסית ויותר על כל התחומים.

תרגולים-יש לכל שיעור בפסיכולוגיה כמות סטודנטים-הרבה יותר מדי, אבל זה נחשב מעט יחסית לאוניברסיטאות אחרות

לכו על זה.

כיוון שאני מעוניינת להיות פסיכולוגית

המגמה יש הרבה דגש על לימודי הסטטיסטיקה ושיטות המחקר ופחות על לימוד של שיטות טיפול. כמובן שיש לימוד על תיאוריות הקיימות בפסיכולוגיה, אך בשנתיים הראשונות אחוז גבוהה מהשיעורים באמת עוסק בשיטות מחקר.

רוב המתרגלים היו מסייעים, אבל היו כמה מתרגלים שממש לא היו פגיעים בחומר.

ללמוד פסיכולוגיה ולהתקבל לתואר שני (רק אחריו נחשבים לפסיכולוגים) זה קשה ודורשת השקעה רבה. אם הולכים לזה ממש צריכים לרצות את זה ולהיות מוכנים לזה. במהלך התואר יהיה צורך בהתנדבויות והשתתפות במחקרים על מנת לקבל המלצות.

המסלול היחיד שעניין אותי

בינתיים הקורסים כלליים מדי. הרוב לא מעניינים

הבעיה היחידה היא שאנחנו המון אנשים בהרצאה (כ 220)

לדעת שהולכים לחרוש!!!

מעניין אותי

בינתיים כן. מרצים מעולים, קורסים טובים. מענה מלא ממזכירות המחלקה

המתרגלים מצוינים. נותנים עבודה כמו שצריך. בעיה יחידה שיש יותר מדי סטודנטים בהרצאות. יש עזרה של תגבורים למי שצריך

לכו על זה..

נשמע לי מעניין

הקורס מאוד מעניין, אני יחסית בהתחלה אבל השיעורים ממלאים ומספקים, מעוררים שאלות ולפעמים גם עונים עליהם.

אין לי לאן להשוות אבל לדעתי הרמה די גבוה.

אל תאמינו למי שאומר שזה מסלול תחרותי. תאמינו בעצמכם- אם אתם חושבים שאתם יכולים אתם תצליחו.

זה מה שעניין אותי בזמנו

חומר הלימוד והקבלה לתואר שני לא מילאו את הציפיות שלי

הרמה די מתאימה לתנאי הקבלה

שיבדקו טוב מה בדיוק לומדים ומה אפשר לעשות עם התואר הלאה

רציתי לעשות תואר אקדמי שישרת אותי בעבודה שלי (עובדת עם ילדים ונוער) וקיוויתי שהוא יקנה לי כלים בתחום האנושי

לא קיבלתי כלים מעשיים כפי שציפיתי ורוב המקצועות לא היו מעניינים (המרצים ברובם פשוט חטאו לקורסים ו"הרגו" גם את המקצועות המעניינים ביותר)

התרגולים מסייעים להבנת החומר ולרוב המתרגלים נעימים ועושים עבודה הרבה יותר טובה מהמרצים עצמם. בהרצאות הנוכחות דלה בקרב מרצים משממימים ומלאה יותר בקרב מקצועות חשובים/ קורסים שידוע שהחומר במבחן הוא מתוך ההרצאות/ כשהמרצים מעניינים.

לא להיות לחוצים! ממוצע של 90 זה יותר מאפשרי! תלמדו בשוטף, תיעזרו בסטודנטים שהם שנים מעליכם, תשיגו שיחזורים (!!!!!) תהנו וכנראה שלא תהיה לכם בעיה (ולא, לא צריך להיות גאון בשביל להצליח בתואר הזה רק לדעת קצת לשבת על התחת).

מעוניינת להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה, מתעניינת גם בחינוך ובעיקר בגיל הרך רקע בעבר בעבודה חינוכית ובתחום הטיפולי וגם עניין וסיפור חיים אישי שהוןבילו אותי לבחירה המקצועית. החוג השני- ייעוץ חינוכי/התפתחותי, משלים ידע ורקע רחב יותר.

החוג לפסיכולוגיה הוא בהחלט הכיוון המקצועי שלי, ותואר ראשון הוא הכרחי לצורך ההמשך לתואר שני, אך הלימודים אינם עונים על העניין והסקרנות שהובילה אותי לתחום מלכתחילה- הדגש מחקרי וסטטיסטי מאוד, אין הרבה מקום לרגש ולגישות טיפוליות. החוג לייעוץ הוא שילוב לא מוצלח לדעתי יחד עם פסיכולוגיה בשל החפיפיה הרבה. כנראה שהחוג חדש, ולכן טרם נערך להציע תכנית לימודים גם למי שלומד במקביל פסיכולוגיה. יש קורסי בחירה מעניינים.

יש הרצאות ותרגולים מפוצצים שאין מקום לשבת, וגם רמת המתרגלים יכולה להיות ממש ירודה (לא תמיד)

אם אין עניין אמיתי להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה- תעזבו... מי שמתעניין בנפש האדם ולא רוצה להיות פסיכולוג- שילך ללמוד מדעי ההתנהגות באיזו מכללה, או משהו אחר... חבל על המאמץ- פסיכולוגיה אמיתית לא תמצאו בתואר הראשון

אני לומדת פסיכולוגיה וביולוגיה כי השילוב בין השניים עניין אותי, וגם כל אחד בנפרד

ציפיתי למשהו אחר, הפסיכולוגיה של האקדמיה זה לא הפסיכולוגיה שרואים בטלוויזיה... אבל סה"כ זה בסדר

לעיתים יש מתרגלים מצוינים אך לעיתים אלה סטודנטים לתואר שני ממחלקות שונות שלא בהכרח מתמצאים בחומר שכן הם בעצמם לא למדו אותו מאז התואר הראשון... אישית זה לא מפריע לי אבל הרבה מתלוננים

לברר טוב מה כוללת תוכנית הלימודים בפסיכולוגיה שלא יופתעו

סקנות ואמונה שזה מה שאני רוצה לעסוק בעתיד

המסלול מאוד שונה ממה שחשבתי- בעיקר בתכני הקורסים. אבל בסך הכל אני מרוצה!

רמת המתרגלים טובה בכללי- אך יש הבדלים אינדיבידואליים גדולים בינהם ואין אחידות ברמה הזו. כמות הסטודנטים בהרצאה גדולה מדי

לאחר שבוחרים כיוון- לדבר עם סטודנטים במוסדות שונים ולהשוות- כך שתבחר מוסד שיתאים מבחינת התכנים הספציפיים למה שמעניין אותך

כיוון שתחום הפסיכולוגיה מעניין אותי ורציתי לדעת עוד בנושא

ציפיתי שצורת ההוראה תהיה מעניינת יותר ושהסטודנטים ירגישו מעורבים יותר בלימודים. הכיתות בחוג הן גדולות ומניסיוני למדתי שכל שהכיתה קטנה יותר כך גדל הסיכוי שהקורס יהיה מעניין יותר

יותר מדי סטודנטים בקורסים של פסיכולוגיה. רמת החומר היא סבירה, אם כי ניתן היה להתעמק קצת יותר.

לא מעוניין.

תואר בפסיכולוגיה נשמע לי קודם כל מאוד מעניין ושנית- תואר שיכול לשמש בסיס למגוון רחב יחסית של לימודי המשך.

התואר באמת יכול לשמש בסיס לתארים שניים שונים, כמו פסיכולוגיה קלינית, חינוכית, ארגונית, רפואית... וגם לתחומים אחרים. לגביי העניין- מאוד מאוד התאכזבתי. התואר כולל הרבה מאוד קורסים שקשורים למחקר וברור לי שזה תחום שלא ארצה לעסוק בו. בנוסף לכך, הרבה מהמרצים פשוט לא מרצים טובים בעיניי.

הדבא מאוד תלוי בקורס עצמו. בסטטיסטיקה בשנה א', המתרגלים היו מעולים. יחס אישי מדהים והסברים מצויינים. גם בקורס "פסיכולוגיה קוגניטיבית" היה מתרגל מעולה לדעתי וכך גם בקורס ספסס ו"פסיכולוגיה ניסויית". בקורס "מבחנים פסיכולוגים", "שיטות מחקר" "פסיכולוגיה פיזיול

למי שרוצה ללמוד פסיכולוגיה- כדאי להחליט מראש, מה השאיפה שלך אחרי התואר הראשון. אפשר למשל, להיות מטפל קליני גם דרך עבודה סוציאלית ואפשר להיות יועץ ארגוני מבלי ללמוד פסיכולוגיה... כדאי לקחת בחשבון שהתואר כולל הרבה מאוד קורסים מחקריים ושהמסלול עד לסיום ההכשרה - לפחות כמטפל קליני, הוא ארוך מאוד מאוד (תנאי הקבלה לתואר שני גבוהים ומתישים, לאחר התואר השני, לא קל למצוא מקום לעשות בו את הסטאג' והתהליך כולו לוקח כ-9 שנים). בנוסף, אם בוחרים בתואר ראשון במסלול דו-חוגי, חשוב לקחת חוג שעוד אנשים לוקחים. בשילוב לא נפוץ, סביר שיהיו התנגשויות רבות של שיעורי חובה ומבחנים... שיהיה בהצלחה!

בחרתי בלימודי פסיכולוגיה כיוון שאני רוצה להיות פסיכולוגית התפתחותית בעתיד. אני לומדת במקביל בחוג לספרות עברית והשוואתית (תואר ראשון- דו חוגי) בכדי להעשיר את עצמי.

אני מאוד מרוצה משילוב החוגים שבחרתי, מבחינת האיזון שבין סוגי החומרים המועברים והידע שאני צוברת.

בחוג לפסיכולוגיה- פעמים רבות ישנה הרגשה שיש יותר מדי תלמידים בתרגולים מסוימים ועל כן הם הופכים למיותרים (לא ניתן ללמוד בצורה אפקטיבית). בחוג לספרות- כמות הסטודנטים במרבית הקורסים אופטימאלית- אין עומס וניתן לקבל יותר מהמרצה.

זהו מסלול מהנה ומעניין, ניתן ללמוד הרבה משילוב בין תחום פרקטי לתחום יותר רוחני-פילוסופי, ממליצה בחום.

בחרתי כי זה עניין אותי תמיד, וידעתי שזה הכיוון אליו אני רוצה ללכת.

הרבה קורסים מתודולוגיים , הרבה סטטיסטיקה, מעט התנסויות והרבה תיאוריה. ברור לי שזה תואר ראשון אבל חסר הרבה דברים שיתנו איזשהי אפשרות לחשוב גם מה רוצים לעשות אח"כ. בנוסף, היחס לסטודנטים לא משהו, בלשון המעטה, חוג גדול , מזכירות קטנה וכל אחד מרגיש שהוא עוד איזה מספר תעודת זהות שמסתובב לו באוניברסיטה.

דבר שמאוד משתנה מקורס לקורס וממתרגל למתרגל. היו אכזבות והיו גם כאלה מצוינים.

לחשוב טוב טוב מה אתם הולכים לעשות עם זה אח"כ. לסמן את המטרה הסופית ולבדוק אם זה משרת אותה, ורק אם כן לעשות את זה. אני מתכוונת למי שמכוון לפסיכולוגיה, לחשוב מראש כבר על כיוון של תואר שני, אם מעניין או לא.

אני מהנדסת ביוטכנולוגיה בהשכלתי, אחרי שנתיים של עבודה בתחום, החלטתי לשנות כיוון ולפנות לתחום טיפולי, עבודה מול אנשים. בעבר התעניינתי בתואר של החוג לפסיכולוגיה ודחיתי את זה משהחלטתי לפנות להנדסה. היום החוג באוניברסיטה הציע לי מסלול מקוצר לאקדמאים. אני אמא לילדים והמסלול מאפשר לי להגיע לאוניברסיטה לא בכל ימות השבוע. נוסף על האמור, המיקום הגאוגרפי של האוניברסיטה נוח ומאפשר לי הגעה מהירה.

אני מאוד נהנית מהלימודים, מרגישה מסופקת מהתכנים. הגעתי ללימודים בשלה ויודעת מה אני מחפשת, התחום עונה על ציפיותיי.

המתרגלים פעמים רבות מקריאים מדפים, לא מספיק בקיאים בחומר, לעיתים חסרי ביטחון ומאפשרים לסטודנטים לענות לשאלות של סטודנטים אחרים במקום למשוך את המושכות בעצמם. התרגולים פעמים רבות מועברים בשעות הערב המאוחרות, שעות שהסטודנטים לא פנויים לקלוט ידע, ועל כן יש נז

להיות נוכחים בהרצאות לסכם ולהקשיב. לא לפטפט ולא להסתמך על סיכומים של אחרים (בעיקר לא בקריאות החובה!)

זה מה שרציתי ללמוד במשך שנים.

בסה"כ די טוב, יש דברים שהיה אפשר לשפר.

בסה"כ בסדר.

כדאי באמת לאהוב את המקצוע כי הוא לא תמיד פשוט והתואר יכול להיות תובעני.

בחרתי ביולוגיה פסיכולוגיה מתוך עניין

קויוותי ליותר אינטגרציה

200 בפסיכולוגיה 30 בביולוגיה רמה טובה מאוד

לנסות ולבוא עם כיוון יחסית מוגדר.

אני מתעניינת בתחום ומעוניינת לעסוק בו בהמשך חיי הבוגרים.

יותר מדי התעסקות בשיטות מחקר וסטטיסטיקה, ולא מספיק קורסים על פסיכולוגיה והתנסויות בשטח.

המתרגלים ברמה גבוהה, אבל העובדה שבתרגולים מוסיפים חומר נוסף על ההרצאות, קצת מחטיאה בעיניי את המטרה של התרגולים.

לא לפסול מכללה.

סקרנות...שהתגלת בהמשך כטעות

החוג בפסיכולוגיה מלמד אותך בעיקר לזכור בעל פה. אין אתגר מחשבתי. הכל פונקציה של כמה אתה משנן את החומר, ולא כמה אתה מבין אותו. החוג כן נותן מידע בסיסי להמשך הלימודים בתחום, אך הוא מידע המוגבל לידע פורמלי, ולא דרכי חשיבה.

רמת הלימוד נאותה....תוכן הלימוד הוא בעייתי

לא ללמוד את התחום מתוך "עניין". מתאים רק לאנשים שמפוקסים על תואר שני

כי זה עניין אותי ורציתי להמשיך בזה לתואר 2

אין כל כך חשיפה לכל מה שרציתי

כ

להשקיע הרבה

כי זה היה החלום שלי מגיל 17

יותר מדי סטטיסטיקה ומחקר ופחות מדי פרקטיקה וכמעט אין נגיעה בתחומים יותר "פסיכולוגיים".

בסביבות 150 סטודנטים בהרצאה (יותר מדי במדעי החברה לדעתי), רוב המתרגלים לא יודעים מספיק טוב את החומר, אבל רובם מאוד נגישים ורוצים לעזור. לא יודעת לגבי שיעורי עזר...

שילכו ללמוד פסיכולוגיה אם זה מעניין אותם, ושיקחו בחשבון שיש המון התעסקות עם סטטיסטיקה ומחקר, ושהפסיכולוגיה "תכלס" זה בתואר שני.

רציתי לעזור לאנשים. זה התחום היחיד שהכרתי

לא ידעתי שתואר ראשון בפסיכולוגיה זה עד כדי כך לא פרקטי, ושלהתקבל לתואר שני זה כמעט בלתי אפשרי.

יש מתרגלים טובים ויש כאלה שממש לא, שפשוט לא הולכים לתרגולים שלהם. יש מספיק תרגולים לשיעורים הרלוונטיים. בדרך כלל הכיתות מספיק גדולות ונוחות- אם כי יש כמה אולמות מאוד ישנים שאי אפשר לשבת בהם, בטח שלא שלוש שעות.

לא ללכת ללמוד פסיכולוגיה אלא אם אתם מאלה שמקבלים 98 בכל המבחנים אחרת, אין מה לעשות עם המקצוע המעניין הזה. ואני באמת ממליצה את זה לכל מי שאני מדברת איתו..

עניין אותי

החוג לפסיכולוגיה לא מוצלח בעיני. החוג השני היה יותר מעניין

הרבה סטודנטים, מעט תרגולים, מתרגלים שלא שולטים בחומר

ללמוד עוד חוג.